מ"ג משלי כד ה


<< · מ"ג משלי · כד · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גֶּבֶר־חָכָ֥ם בַּע֑וֹז
  וְאִֽישׁ־דַּ֗֝עַת מְאַמֶּץ־כֹּֽחַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גבר חכם בעוז" - איש חכם הוא תמיד בעוז

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גבר". הגבר יקנה החכמה בעוז שיהיה לשכלו לכבוש תאוות החומר ולנצח אותו:

"ואיש דעת". הוא מחזק ומאמץ ידי הכח אשר לשכל להכניע שאר הכחו' לעבודתו וזה כי למעלת הידיע' והחשק הנפלא אשר לבעליה לשקוד בה תהיה כל השתדלותו בה ובזה האופן יכנעו שאר הכחו' אל זאת הדריש':

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מאמץ" - מחזק. 

מצודת דוד

"בעוז" - עומד בחזקו בדבר יראת ה'.

"ואיש דעת" - בעל דעת, העדיף מחכם, הוא מאמץ כח בהוראה ומוסיף והולך.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גבר חכם בעוז", מי שקבל חקי החכמה ומתנהג על פיהם שזה גדר החכם, הוא "גבר בעוז", כבר י"ל עוז במה יגבר על אויבי הנפש שהם התאות ויצרי הלב. כי יכניע אותם בכח החכמה אשר קבל, אולם בכ"ז לא יאמץ כחו, שהאימוץ הוא שישאר בחזקתו תמיד בלי השתנות, זה א"א ע"י החכמה לבדה, כי היצר נלחם תמיד עם הלב. באשר אין חקי החכמה מובנים כמו המוחשות, ולפעמים יגבר היצר ויעור עיני הלב, אבל מי שהוא "איש דעת", שהגיע למדרגה שיודע חקי החכמה כדברים הידועים במופת או במוחש, " הוא יאמץ כח" תמיד, ולא יתגברו אויבי הנפש בשום פעם:

 

<< · מ"ג משלי · כד · ה · >>