פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צִנִּ֣ים פַּ֭חִים בְּדֶ֣רֶךְ עִקֵּ֑שׁ
  שׁוֹמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ יִרְחַ֥ק מֵהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צנים פחים" - כמו (במדבר לג) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן (יחזקאל כג) ל' גדודים ולסטים צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכנים לו

"שומר נפשו ירחק מהם" - שמיישר מעשיו ינצל מהם

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צנים פחים". הנה בדרך האיש העקש והוא ההולך בדרך מעוות שאינו משגיח כראוי אי זה הדרך ראוי שילך ימצא צנים להנזק בקרירות האויר וימצא בו פחים להלכד בהם רגליו ומי שהוא שומר נפשו והוא המתבונן בדרכיו והולך בהם דרך ישרה ירחק מאלו הדברים המזיקים כי הוא לא ימסור עצמו לסכנות ויעיין באי זה דבר ראוי שישתדל בהשגתו ובאי זה אופן שיהיה נמלט מהרעות והפגעים:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צנים פחים בדרך עקש", הדרך הישר בתהלוכות הנפש הוא הדרך האמצעי, והדרך הנוטה מן האמצעי אל קצה היתרון או קצה החסרון הוא דרך עקש, נוטה מן הישר, ותפס לזה משל מן הטבע שהאויר הממוזג הוא השוה לבריאות הגויה, אבל הנוטה לקצה היתרון אל החמימות ישרוף את הדמים כי תגבר האדומה והיובש והאש, וזה קורא "פחים", שהם גחלים בוערים, והנוטה לקצה החסרון תגבר הצנה, והקור יצמית את הדם, וזה קורא "צנים" חולי הבא על ידי רוב הצינה, ושניהם ממיתים את הגויה, וכן בהנהגת הנפשות, בקצה היתרון תלהטהו אש בוער, ובקצה החסרון תקפיאהו הקור והרפיון, ולכן "שומר נפשו ירחק" מן הקצוות וילך בדרך הישר הממוצע:

ביאור המילות

"צנים". חולה הבא ע"י צינה.

"ופחים", כמו פחים אש וגפרית, הפחת האש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צנים פחים" - קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש, רוצה לומר, המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח; אבל "השומר נפשו" וסר מדרך העקש, הנה ירחק מצנים ופחים, ולא עליו יהיו.

מצודת ציון

"צנים" - קוצים, כמו (במדבר לג): "ולצנינים בצדיכם".

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צנים פחים" - קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש, ר"ל המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח; אבל השומר נפשו וסר מדרך העקש, הנה ירחק מצנים ופחים ולא עליו יהיו.

מצודת ציון

"צנים" - קוצים, כמו (במדבר לג): "ולצנינים בצדיכם".

תולדות אהרן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צנים פחים בדרך עקש, שומר נפשו ירחק מהם" -

  • (בבא מציעא קז ב): ""והסיר ה' ממך כל חולי" - ... רבי חנינא אמר: זו צינה, דאמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים, שנאמר צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם."
  • (בבא בתרא קמד ב): "חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו: שלח רבין משמיה דר' אלעא לא שנו אלא שחלה בפשיעה אבל באונס נתרפא מן האמצע היכי דמי בפשיעה כדרבי חנינא דאמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם."
  • (כתובות ל א): "אמר אביי: נאמר (שמות כא) "אסון" בידי אדם, ונאמר (בראשית מב) "אסון" בידי שמים: מה אסון האמור בידי אדם פטור מן התשלומין, אף אסון האמור בידי שמים פטור מן התשלומין. מתקיף לה רב אדא בר אהבה: ממאי דכי קא מזהר להו יעקב לבניה על צינים ופחים דבידי שמים נינהו? דלמא על אריא וגנבי דבידי אדם נינהו?!... וצינים פחים בידי שמים נינהו? והתניא "הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים, שנאמר צינים פחים בדרך עיקש, שומר נפשו ירחק מהם"! ותו: אריא וגנבי בידי אדם נינהו? והאמר רב יוסף וכן תני רבי חייא: "מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין... דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי"! אלא איפוך: אריא וגנבי בידי שמים, צינים ופחים בידי אדם."
  • (עבודה זרה ג ב): "אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי דכתיב (חבקוק א) "ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו"? למה נמשלו בני אדם כדגי הים?... מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים; איבעית אימא בעולם הזה ואיבעית אימא לעולם הבא. איבעית אימא בעולם הזה, כדר' חנינא, דאמר רבי חנינא: "הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים, שנאמר צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם...""

<< · מ"ג משלי · כב · ה · >>