פתיחת התפריט הראשי

מ"ג משלי כב ד

מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה
  עֹ֖שֶׁר וְכָב֣וֹד וְחַיִּֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עקב ענוה" - בשביל הענוה יראת ה' באה ד"א ענוה עיקר והיראה טפילה ועקב לה מדרס לרגליה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עקב ענוה". בשכר תכונת הענוה יגיע האדם אל שיקנה יראת ה' כי מפני היותו שפל בעיניו יתבונן מפני זה בנמצאים הנכבדים העליונים ממנו וכאשר יראה עוצם הש"י הנה יקנה מזה שיירא מהש"י בתכלית מה שאפשר ומזה יגיע אל שיקנה עושר בקניינים המדומים ובדעות ויקנה ג"כ כבוד וחיים בעניינים המדיניים וזה מבוא' במעט עיון מה שקדם מהדברים:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עקב ענוה יראת ה' עושר וכבוד וחיים", שורש הענוה מסתעף ממה שמשיג גדולתו של יוצר בראשית וכחו הגדול והמציאות אשר ברא, עד שישיג שהנהו כאין וכאפס לפני קצת מבריאותיו, והגם שישיג בעוה"ז מלכות וחכמה וגבורה וכל המעלות, ידע כי הוא כנמלה קטנה לפני המלך הגדול העומד עליו, וכאין חשוב לפני הקטן שבמלאכיו, ומחשבה זו סופה להכניס בלבבו יראת ה' שיירא מעשות דבר נגד רצונו, כמ"ש הרמ"א שויתי ה' לנגדי תמיד וכו' כי אינו דומה ישיבת האדם וכו' כ"ש כשישים על לבו שממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו וכו', ומי שנוחל ענוה ינחל עושר וכבוד כי ה' יגביהנו. מדה כנגד מדה, וינחל חיים אם חיי הנצחיים ע"י שיזהר מרע, אם חיי העוה"ז בהשגחת ה' הפך המתגאה שיסיר יראת ה' מנגד פניו ודרכיו דרכי מות:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עקב" - סוף הענוה היא יראת ה', ר"ל הענוה תסבב היראה, כי כשיכיר בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום, ותבוא בלבו יראת הרוממות, וימצא עושר וכבוד וחיים.

מצודת ציון

"עקב" - ענינו סוף ואחרית, ע"ש שהעקב הוא סוף הרגל.

<< · מ"ג משלי · כב · ד · >>