מ"ג משלי י יח


<< · מ"ג משלי · י · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מכסה שנאה שפתי שקר ומוצא דבה הוא כסיל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְכַסֶּ֣ה שִׂ֭נְאָה שִׂפְתֵי־שָׁ֑קֶר
  וּמוֹצִ֥א דִ֝בָּ֗ה ה֣וּא כְסִֽיל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מכסה שנאה שפתי שקר" - החונף שפתיו שקר ומכסה שנאה בלבו "ומוציא דבה הוא כסיל" - לעז שיהו אנשים דובבין בו על חבירו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הנה, הדובר שקרים יותר מגונה מהכסיל ויותר מזיק, וזה כי "מכסה שנאה שפתי שקר", כי שפתי השקר יכסו השנאה ויהיה זה סבה אל שלא יהיה נשמר משונאו ויפול ברשתו, ואולם "הכסיל יוציא" מפיו הדברים "והדבות", ויהיה זה סבה אל שישמר השנוא ממנו. ולפי שזכר שני אלו, שהאחד מדבר והאחר מעלים, והמעלים הוא היותר מגונה, בא לבאר שכבר ימצא צד אחד שיהיה המעלים יותר משובח, ואמר כי מי שירבה וגו':  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מכסה שנאה" - המכסה השנאה בלב ואינה עוזבה גורם עוד עבירה, לדבר שפתי שקר להראות עצמו כאוהב

"ומוציא דיבה" - מי שאינו מכסה השנאה, ומראה כעסו להוציא לעז על חבירו שיהיו אנשים דובבים בו, הלא לכסיל יחשב, כי הכל יאמרו 'כל הפוסל במומו פוסל'. 

מצודת ציון

"דבה" - ענין לעז והוצאת שם רע, שרבים דובבים ומספרים בו, כמו (בראשית לז): "דבתם רעה".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יח-יט) "מכסה שנאה" וכו', "ברוב דברים", כבר כתב הרמב"ם עמ"ש כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה, שהדבור יחלק לארבעה חלקים, דבור האסור ודבור הרשות ודבור מצוה ודבור מותר, והמשכיל לא ידבר רק רביעית מן הדבור, עפ"ז אמר, הנה מצד הרע של הדבור שהוא מה שמוציא דבה על חברו כלולים בו כמה רעות, "כי מכסה שנאה בשפתי שקר", שבהכרח יכסה שנאתו לחברו ומשקר לאמר שהוא אוהבו, ועי"כ הוא "מוציא דבה", שע"י שמכסה שנאה יאמינו לדבתו, וא"כ כלול בזה כמה רעות "והוא כסיל", שעושה מעשיו הפך החכמה ע"י רוע לבבו, אבל גם מי שאינו מדבר דבור האסור, בכ"ז "ברוב דברים לא יחדל פשע", שרוב חלקי הדבור אף דבורי הרשות מביאים אל הפשע, וע"כ "חשך שפתיו משכיל", המשכיל חשך שפתיו לגמרי בל ידבר רק דבור של חכמה לבד:

 

<< · מ"ג משלי · י · יח · >>