פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
   מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה
בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב
  וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משלי שלמה בן חכם ישמח אב" - זה הקב"ה ד"א אביו ממש

"ובן כסיל תוגת אמו" - תמיד הוא עם אמו בבית ורואה את שטותו ומצירה ולפי המשל בן כסיל כמו ירבע' בן נבט

"תוגת אמו" - תוגת כניסיותו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"משלי שלמה בן חכם ישמח אב וגו' עד מגדל עוז שם ה'". והוא מקיף בגנות הרשע והכסילות והליצנות והעצלה והאולת והעקשות והשנאה ושבח הופכיהם, הנה הבן שהוא חכם ישמח אביו כי הוא משער בדבר החכמ' יותר מאמו ואמנם הבן שהוא כסיל יביא יגון לאמו מפני חסרון הדעת ויגיע מזה לאמו מהצע' יותר ממה שיקרה ממנו לאביו מפני שהוא ירא מאביו יותר מאמו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בן חכם", שאסף חקי החכמה אל נפשו ומתנהג בהם, "ישמח אב", שזה סימן שאביו הורהו דרך החכמה והמוסר, "ובן כסיל", שהוא הנלוז מדרך החכמה מפני תאותו שזה גדר הכסיל, הוא סבת "תוגת אמו", שהאם תקרב אותו ביותר עד שלכן ייחס תמיד הטוב אל אביו והרע אל אמו, כי האב הוא המורה מוסר והאם תגעגע אחר בנה ולא תניח אל האב ליסרו בשבט:


ביאור המילות

"חכם". היודע חקי החכמה ומתנהג ע"פ, כמ"ש בכל מקום, "ישמח אב", וכן לקמן (כ"ג ט"ו, ושם כ"ד כ"ה, כ"ז י"א).

" כסיל", הנלוז מחקי החכמה מפני תאותו כנ"ל (א' ל"ב ובכ"מ):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משלי שלמה" - לפי שעד כה דבר בשבח התורה, וכאילו היא תאמר אמריה, ועתה חזר לדבר דבריו כאשר ייסר איש את בנו, לכן נאמר שוב משלי שלמה, כאלו הוא ספר אחר.

"ישמח אב" - בראותו יושב במושב חכמים.

"תוגת אמו" - כי הכסיל יתמיד לשבת בית עם אמו, ובכל עת רואה שטותו, ועצבונה מרובה.

מצודת ציון

"תוגת" - מלשון יגון ועצבון.

מ"ג משלי · י · א · >>