מ"ג משלי יט ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל יְהוָה יִזְעַף לִבּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִוֶּ֣לֶת אָ֭דָם תְּסַלֵּ֣ף דַּרְכּ֑וֹ
וְעַל־יְ֝הֹוָ֗ה יִזְעַ֥ף לִבּֽוֹ׃

רש"י

"אולת אדם תסלף דרכו" - בעונו בא לו הרע כי באולתו תסלף דרכו ועבר עבירות ונפרעין ממנו ובבוא לו הצרה זועף לבו על הקב"ה וממהר אחר מדת הדין כגון אחי יוסף שאמרו מה זאת עשה אלהים לנו (בראשית מב)

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"אולת אדם". הנה אולת האדם תהיה סבה לעוות דרכו בחפציו מפני שלא בא בהם בסבות הנאותות ואחר זה כשלא יכונו מחשבותיו יכעס לבו על הש"י שענש אותו לפי מחשבתו אל שיבצר ממנו מה שיזם לעשותו ולא יבין כי מצד אולתו היתה זאת לו:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"אולת" - האיוולת שהאדם עושה היא מעקמת דרכו, כי ע"י איוולתו נכשל. ולבו לא כן ידמה, כי יזעף על ה' להרהר אחר מדותיו.

מצודת ציון

"תסלף" - תעקם, כמו (משלי טו): "וסלף בה".

"יזעף" - יכעס, כמו (מיכה ז): "זעף ה' אשא".

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אולת אדם תסלף, דרכו ועל ה' יזעף לבו", ה' הכין את האדם בענין שיוכל ללכת בדרך הטוב והחיים, ע"י חקי החכמה אשר גלה לו, וכ"ז שהוא מאמין בחקי החכמה ילך בדרך הטוב ולא יתרעם על ה' שלא בראו ישר דרך, רק אולתו וספיקו בדרכי החכמה היא תסלף דרכו, והאולת הזה אינה מיוחסת לה' כי היא אולת אדם מצד שהוא אדם, והוא יזעף לבו על ה' שלא בראו כראוי ולא הראהו הדרך הטוב והישר:

<< · מ"ג משלי · יט · ג · >>