מ"ג משלי יח טו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵ֣ב נָ֭בוֹן יִקְנֶה־דָּ֑עַת
וְאֹ֥זֶן חֲ֝כָמִ֗ים תְּבַקֶּשׁ־דָּֽעַת׃

רלב"ג

לב נבון יקנה דעת - שכל האיש הנבון יקנה דעת קדושים מעצמו כי מרוב פלפולו יוציא דבר מתוך דבר והחכמי' יבקשו לשמוע הדעת וללמוד אותו מהיודעים לשיעורים כי דעתם קצר' להבין זה מעצמ'.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"לב נבון" - מי שיש לו לב נבון, הנה מעצמו יקנה הדעת בבינת הלב. אבל החכמים, שאין בידם אלא מה ששמעו הנה, אזנם תבקש ותחזור אחר הדעת לשמוע מזולת, כי אין להם בינה להבין מעצמם.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת", החכם קבל חקי החכמה בקבלה ואין לו מהם ידיעה ברורה, כי אין על חקי החכמה מופת, רק יבקש דעת ע"י אזנו, ילך אצל נבונים לשמוע מהם טעמי חקי החכמה בקבלה, אבל הנבון המבין דבר מתוך דבר, הוא יקנה דעת ע"י לבו המבין דבר מתוך דבר, והדעת הוא קנין לו וא"צ לבקשו אצל אחרים:

ביאור המילות

"נבון, חכמים". כבר התבאר הבדלם למעל' (א' ב') ובכל הספר, החכם קבל חכמה בקבלה ע"י שמיעה, ונבון מבין מעצמו, והקנין מורה מה שמשיג ע"י שקידתו מעצמו:

<< · מ"ג משלי · יח · טו · >>