מ"ג משלי יח יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רֽוּחַ־אִ֭ישׁ יְכַלְכֵּ֣ל מַחֲלֵ֑הוּ
וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה מִ֣י יִשָּׂאֶֽנָּה׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"רוח איש" - רוח השכלי אשר באיש יסבול ויחזיק חולי הגוף, כי היא מנהגת את הגוף בבריאתו ואף כי בחליו. אבל כשהרוח עצמה נכאה ושבורה בעצב ויגון, מי ישאנה? כי אין הגוף נושא אותה להחזיקה, כי אם היא את הגוף.
מצודת ציון
"יכלכל" - ענין סבלה והחזקה, כמו (מלכים א ח): "השמים וגו' לא יכלכלוך".
"מחלהו" - מלשון חולי.
"נכאה" - שבורה.