מ"ג משלי יז כז


<< · מ"ג משלי · יז · כז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חושך אמריו יודע דעת וקר [יקר] רוח איש תבונה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת וקר [יְקַר] רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חוֹשֵׂ֣ךְ אֲ֭מָרָיו יוֹדֵ֣עַ דָּ֑עַת
  וקר יְקַר־ר֗֝וּחַ אִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חושך אמריו" - מי שהוא יודע דעת אינו מרבה בדברים "יקר רוח" - מונע דברים איש תבונה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חושך אמריו". הנה האיש היודע דעת מונע אמריו שאינו מדבר דבריו בלתי צריך ומי שהוא איש תבונה נותן לעצמו יקרת רוח ולא יהיה מסב ומתחבר מאד עם בני המעלה ולא יהיה מרבה דברים אך דברו יהיה יקר לא שיעשה זה דרך גאוה כי זה יהיה מגונה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חושך" - מונע. 

מצודת דוד

"חושך אמריו" - המונע דברים בטלים הוא יודע דעת.

"יקר" - מי שרוח פיו הוא יקר וחשוב, וימעט בהם, הוא איש תבונה. וכפל הדבר במ"ש.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"יודע דעת, איש תבונה". היודע דעת הוא ע"י השגת החושים והנסיון, ואיש תבונה משיג ע"י מופת הבינה מן הקודם אל המאוחר כמ"ש ישעיה (מ"ג י') ובכ"מ בתנ"ך, וייקר רוח י"ל רוח יקר, שהרוח מציין כל כחות הנפשיות היקרות:
 

<< · מ"ג משלי · יז · כז · >>