פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּכׇל־עֵ֭ת אֹהֵ֣ב הָרֵ֑עַ
  וְאָ֥ח לְ֝צָרָ֗ה יִוָּלֵֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכל עת אוהב הרע" - לעולם הוי אוהב רעים לקנות אוהבים

"ואח לצרה יולד" - לעת הצרה יולד לך הרע כאח לעזור לך ולהשתתף בצרתך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בכל עת". יתתבר האוהב לאהובו בימי הטובה ובימי הרעה זה מדרך האוהב במה שהוא אוהב ר"ל שלא יעזוב אהובו לעתות בצרה, ואולם האוהב שיתחדש ויולד לו בעת צרתו הוא אח לא אוהב או ירצה בזה כי האוהב יתחבר לאהובו בכל עת כדי שישמח בטובתו ויעזרהו לעת רעתו אמנם האח לא יחוש להתחבר עם אחיו בעת טובתו אך בצרתו יתעורר לעוזרו כי הטבע יכריחהו על זה מפני היותו עצמו ובשרו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יז-יח) "בכל עת אוהב הרע" וכו', "אדם חסר לב תוקע כף", הנה גדר "הרע שיאהב" את רעהו תמיד "בכל עת", ושבעת "צרה" תגדל אהבתו יותר עד שיהיה "כאח" למסור נפשו בעד רעו כאלו היה אחיו, בכל זאת הגם שהריע מחויב לעשות הכל בעד רעהו אינו מחוייב לכנס "בערבות ובתקיעת כף" בעדו, ואם עושה כן מצד אהבתו הוא "אדם חסר לב" ואינו רואה את הנולד:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אוהב הרע" - ר"ל, אהבת הרעים היא בכל עת, בין ביום טובה בין בעת צרה. אבל אהבת האח אינה תמידה כל כך, ורק בבוא צרה על אחיו אז ישוב להשתדל בו כי עצמו ובשרו הוא, ואם כן הרי הוא כאלו האח נולד לתועלת וצרה.

<< · מ"ג משלי · יז · יז · >>