פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תֵּ֣חַת גְּעָרָ֣ה בְמֵבִ֑ין
  מֵהַכּ֖וֹת כְּסִ֣יל מֵאָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחת גערה במבין" - תחת זו טעמו למעלה בתי"ו מה שאין כן בכל המקרא לכך אני אומר שהיא שם דבר כמו חתת וכן פירושו הכנעת גערה ניכרת במבין יותר ממאה מכות שמכין את הכסיל

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תחת גערה במבין". הנה הגערה תחת במבין ליסר אותו ויקבל בה מוסר יותר ממה שיקבל הכסיל מהמוסר אם יכוהו מאה הכאות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(י-יא) "תחת גערה במבין" וכו', "אך מרי" וכו', הכסיל לא תועיל לו הכאה שהוא יודע חקי החכמה רק נלוז מהם מפני שגברה עליו התאוה, וההכאה לא תועיל רק לחסר לב, כמ"ש ושבט לגו חסר לב שהוא אינו ממרה ומורד בשאט נפש רק שלבו חסר, והוא דומה כבהמה שמכים אותה בשבט להטותה הדרך, אבל להמבין א"צ הכאה כי די לו בגערה, "והגערה תחת יותר במבין ממה שיכו את הכסיל מאה" מכות, כי הכסיל הוא "אך מרי", שהוא אך ממרה בזדון וע"י מרי ומרידה "יבקש רע", כי התאוה תאלצהו למרות פי החכמה בזדון, והוא יבקש רע גם אם "מלאך אכזרי ישולח בו", שלא יועיל לו שום הכאה, שאם לא היה מורד בזדון היה די לו בגערה, כי הוא מבין באמת רק מבקש רע ע"י מרי ומרידה:

ביאור המילות

"תחת", שרשו נחת, ענין ירידה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחת" - גערת המוכיח היא מטלת אימה בלב המבין יותר ממה שיחרד הכסיל אם יוכה מאה מכות.

מצודת ציון

"תחת" - ענין פחד ושבר, כמו (יהושע א): "אל תערוץ ואל תחת".

<< · מ"ג משלי · יז · י · >>