מ"ג משלי יד לד


<< · מ"ג משלי · יד · לד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צְדָקָ֥ה תְרוֹמֵֽם־גּ֑וֹי
  וְחֶ֖סֶד לְאֻמִּ֣ים חַטָּֽאת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צדקה תרומם גוי" - ישראל "וחסד לאומים חטאת" - שהיו נוטלי' מזה ונותנים לזה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צדקה תרומם גוי". הצדקה שעושים ישר' לעשות דבריהם בצדק וביושר תרומם אותם ותתנם למעלה על כל גויי הארצות ואולם החסד שעושים שאר האומות על מה שהוא ראוי לאהבת הש"י כאילו תאמר מה שיענו נפשם בענויים נפלאים ומה שידמה לזה מהדברים הקשי' שיעמיסו עליהם הוא חסרון לא תוספ' בעבודת הש"י ואף אם היתה כוונתם לשמים:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וחסד לאומים" - חסד מעשה הצדקה של האומות יחשב עוד לחטאת, כי גוזלים מזה ונותנים לזה.

"תרומם גוי" - אלו ישראל, כי המה יתרוממו בעבור הצדקה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת", יש הבדל בין גוי ובין לאום, שהלאום היא האומה שי"ל דת מיוחד, והעם י"ל מלך והגוי הוא הקיבוץ לבד שאין להם לא מלך ולא דת מיוחד, ובכל זה הצדקה תרומם אותו, כשהולכים בדרך הצדקה יתרוממו משפלותם, וינחלו כבוד, וגם הלאומים הגם שי"ל דת, החטאת שהוא הנטיה מדרך החכמה והצדקה היא להם חסד שהיא החרפה היותר גדולה:

ביאור המילות

"גוי, לאמים". כבר התבאר (פסוק כ"ח), שגוי פחות מן עם, ולאום מעולה ממנו.

"וחסד", מענין חרפה, פן יחסדך שומע, ויל"פ ג"כ חסד לאומים תרומם חטאת חטאת אחת תרומם חרפה של לאומים ובשתם:
 

<< · מ"ג משלי · יד · לד · >>