מ"ג משלי יד לה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְצוֹן מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה מֵבִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְֽצוֹן־מֶ֭לֶךְ לְעֶ֣בֶד מַשְׂכִּ֑יל
  וְ֝עֶבְרָת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה מֵבִֽישׁ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יד לה): "רצון", (משלי טו א): "מענה" - שנים דבקים.

מלת לעבד מושך עצמו ואחר עמו, וכן הוא:

רצונו של מלך הוא לעבד משכיל, כי הוא יענה אמרים רכים להשיב חמתו;

ועברתו ותהיה לעבד מביש, שיענהו קשות, וזהו ודבר עצב, ופירוש דבר עצב המביש שיעצב המלך, הוא יעלה אף.

ואמר יעלה כי מדת הכעס בעת הזעף תעלה ותראה באפי האדם, על כן נקרא הזעף אף.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רצון מלך". רצון המלך הוא לעבד משכיל וזריז ועברת המלך הוא בעבד מאוחר התנועה ובושש ללכת באשר ישולח:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ועברתו" - מלשון עברה וכעס. 

מצודת דוד

"רצון מלך" - בנקל יתרצה המלך לעבד משכיל, כי אף אם יכעוס עליו יתרצה לו בעבור רוב שכלו.

אבל על "עבד" הנמצא בו כל דבר "בושה", לפי רוב הסכלות, "עברתו" עליו שמורה נצח.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש", המשכיל הוא הזריז במלאכתו ועושה בשכל להשקיף על התכלית, והמביש הוא המתאחר ובלתי משקיף לאחריתו, וכשיהיו עבדים למלך שעבודתו היא עבודת הכלל, ימלא רצון על המשכיל, ובעבור המביש יתמלא עברה על כל עבדיו, שזה גדר העברה שמתקצף גם על הבלתי חוטא, וזה מוסר השכל, כמ"ש לעולם יראה אדם את העולם חציו זכאי וחציו חייב זכה הכריע א"ע ואת כל העולם לכף זכות, כי ע"י העבד משכיל יבא רצון מן המלך העליון, ואם לא זכה הכריע א"ע ואת כל העולם וכו' עד שיתמלא עברה על כל העולם:

ביאור המילות

"משכיל, מביש". ע"ל (י' ה'), וגדר העברה, שמתמלא כעס גם על מי שלא חטא כמ"ש (ישעיה י"ג ט', י"ד ו'), ובכ"מ שבא שם זה בתנ"ך: