מ"ג משלי יד כט


<< · מ"ג משלי · יד · כט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם רַב־תְּבוּנָ֑ה
  וּקְצַר־ר֗֝וּחַ מֵרִ֥ים אִוֶּֽלֶת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מרים אולת" - מפרישה לחלקו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארך אפים". מי שהו' ארוך העיון וחוקר בו מחקר ארוך הו' רב תבונ' כי בזה ישיג האמת ממה שיחקר בו ואולם מי שהוא קצר רוח מהשלמת החקירה אבל ישפוט תכף הנה הו' ירים לו מחלקי הסותר מה שהו' אולת ר"ל מה שהו' הפך האמת:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ארך אפים" - מי שאינו ממהר לכעוס הוא רב תבונה, אבל קצר רוח הממהר לכעוס הוא מרים האולת על התבונה, כי על-ידי הכעס החכמה מסתלקת, ובוחר הוא אם-כן באיוולת יותר מן החכמה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת", כבר בארתי למעלה כי הארכת אפים ושלא לנקום תיכף הוא מחקי התבונה, ויש ארך אפים וקצר רוח היינו שבלבו לא ישקוט ורוחו יעלה תכף ציורי הנקמה בכל עת והוא אולת נגד חקי החכמה והוא מרים את האולת מעומק הנפש לחוץ, וכבר בארתי זה בפסוק י"ז:

ביאור המילות

", ארך אפים". האף הוא האף החיצוני, שזה המבדיל בין אף ובין חמה כמ"ש בכ"מ, והרוח הוא פנימי המעלה הציורים על הלב, כמ"ש בכ"מ ע"ש:
 

<< · מ"ג משלי · יד · כט · >>