מ"ג משלי יד כו
<< · מ"ג משלי יד · כו · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּיִרְאַת יְהוָה מִבְטַח עֹז וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּיִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה מִבְטַח־עֹ֑ז
וּ֝לְבָנָ֗יו יִהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה׃
רש"י (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"ביראת ה' מבטח עוז" - נאמר באברהם כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כו) והבטיחו כי ברך אברכך וגו'
"ולבניו יהיה" - הוא
"מחסה" - שיחסו ויתחבא בצל זכותואבן עזרא (כל הפרק)
(משלי יד כו): "ביראת", (משלי יד כז): "יראת" - שנים דבקים, והבית משמשת בעבור שנים בראש הפסוק, וכן הפירוש:
- בעבור יראת ה' יהיה השם מבטח עוז לירא להמלט בו בעת צרתו, ולבניו בזכותו יהיה השם מחסה עוז;
- וביראת ה' מקור חיים, כאילו היראה מקור החיים לירא בעבור שיסור ממוקשי מות והן הפשעים.
רלב"ג (כל הפרק)
רבנו יונה גירונדי (כל הפרק)
(משלי יד כו): "ביראת ה' מבטח עוז ולבניו...": יראתו - בטח, ופחדו - השקט, גם לבני הירא - יראתו למחסה.
והביטחון יתר על המחסה, שנאמר (תהלים קיח ח): "טוב לחסות בה' מבטוח באדם"; וביאור העניין הזה - בשערים.מלבי"ם (כל הפרק)
(משלי יד כו): "ביראת ה' מבטח עוז" - החכמה בעצמה, בלא יראת ה', אינה מתקיימת, כמו שאמרו חז"ל (משנה מסכת אבות): "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת וכו'", ואמרו (משנה מסכת אבות): "אם אין יראה - אין חכמה", כי הגם שיודע חוקי החכמה, הלא מוקשים סביב שתו בעמקי הנפש, תאוות וציורים רעים, ובקל ימוט מחוקיה, רק יראת ה' היא תאסור כוחות הנפש במוסר בל ימוש מחוקי החכמה בשום פעם, ועל כן, המבטח שבוטח על חוקי החכמה אשר אסף בנפשו אינו בטחון עז, כי מבצר זה, בקל יכבשוהו צוררי העיר אשר בנו עליו מצודים גדולים, אבל מי שיראת חטאו קודמת לחכמה יש לו "מבטח עוז", וחכמתו מתקיימת, עד שגם "לבניו יהיה מחסה", כמו שנאמר (תהלים כה יב): "מי זה האיש ירא ה'... וזרעו יירש ארץ", (תהלים קיב א): "אשרי איש ירא את ה'... גיבור בארץ יהיה זרעו".
ביאור המילות
"יהיה מחסה" - המבטח הוא מצד הבוטח, והמחסה הוא מצד הדבר עצמו, רצוני לומר, שהביטחון יהיה מחסה לבניו, שבזכותו יתאשרו בניו.