מ"ג משלי יד כד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּלֶת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲטֶ֣רֶת חֲכָמִ֣ים עׇשְׁרָ֑ם
אִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רלב"ג
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
("איוולת כסילים איוולת" - הישנות הלשון לחיזוק הדבר, וכן (מלכים ב יא יד): "קשר קשר".)
והעניין, כי העושר - עטרת חכמים, מפני שדבריהם נשמעים, כמו שכתוב (קהלת ט טז): "וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים". והחכמים, בעת הצליחם בעושר וכבוד, תעוז ידם, לאהוב הצדיקים, ולעורר יראת ה' יתברך ועבודתו בעולם, ולהשפיל הרשעים החנפים, ולהרים ראש האמת.
אכן, העושר לכסילים היא עיקר איוולתם מכמה פנים, כי אז ירום לבבם, וגם העם ייכשלו ויכבדום, וישובו רבים לכסלם בראותם ידי הכסילות גוברת, והם ירימו קרן לרשעים; גם תתם לאל ידם למלאות חפצם בעבירות ובחטאים.
גם יש לבאר עוד לשון המקרא על העניין הזה: "איוולת כסילים" - אז היא איוולת גמורה.
וייתכן לפרש, כי סוף המקרא, להשלים טעם לתחילתו, והראיה, כי לא אמר "ואיוולת כסילים" ב-ו, ובא להראות שהדבר כן, שעטרת חכמים עושרם - כי אז הכסילים ורשעתם תיחשב איוולת גמורה נגד בני אדם, כי בשבת החכמים בשפל, לא תיוודע האיוולת בארץ, כי יבחרו רבים בדרך הרשע, ותהי להם לחכמה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עשרם" - אם מצאו עושר, מעטרת אותם, כי יוכר לכל תפארתם ונדיבות לבם בתתם לאביונים די המחסור ובפנים יפות.
"אולת..." - רוצה לומר, במעשה איוולתם תוכר האיוולת הטמונה בליבם, כי בעבור היות כל מעשיהם איוולת, נראה מזה כי יש עוד הרבה איוולת תקועה בליבם, ויגולה בעת ההזדמן.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
גם יש לפרש: "עושר" של "החכמים" הוא "עטרת" שלהם, רוצה לומר, מה שעל-ידי החכמה פורשים מתאוות העולם ושמחים בחלקם, שזה העושר באמת - מי שאינו מתאווה ואין חסר לנפשו, כי העשיר המתאווה ועינו לא תשבע עושר הוא העני באמת.
"איוולת כסילים איוולת" - כבר התבאר (בפסוק ח), שאיוולת הכסילים היא מרמה, כי הכסיל אינו אויל, והוא יודע חוקי החכמה, רק שמפני תאוותו מוכרח הוא להכחיש חוקי החכמה ולפרוש את האיוולת, כמו שנאמר (משלי יג טז): "וכסיל יפרוש איוולת", שלמען יהיה לו כסות עיניים, יפרוש מכסה האיוולת על החכמה לעוור עיניה, והוא מרמה באמת, כי הוא בעצמו יודע שחוקי החכמה אמיתיים, ועל כן "איוולת" "הכסיל" וספקותיו הם איוולת וספק, כי האיוולת אינו ודאי אצלו רק איוולת, רוצה לומר, ספק.
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
וכן בתורה, העטרת של חכמים עשרם - מה שלמדו הרבה, ו(ירושלמי ראש השנה יז א): "תורה עניה במקום זה ועשירה במקום אחר", ומחמת זה הם באים על אמיתה של תורה.
"איוולת כסילים איוולת" - הכסילים, שלא יודעים, אינם אומרים [אלא] רק איוולת, כי אינם יודעים ממקום אחר, [אלא] רק מה שיעלה להם כאן במושכל ראשון, ובזה הם מתפארים, והמה כזבים ו"איוולת".
ארך אפים וגו'. פירוש המאריך אפו ואינו כועס הוא חכם גדול וזהו רב תבונה אבל הקצר רוח שהוא הכעסן לא די שעושה האיוולת אלא שמרים האיוולת שעשה ששואג בקול שישמעו כולם האיוולת שעשה.
חיי בשרים וגו'. פירוש כי הלב הוא טוב שמרפא אותו בשעה שאחד כועס עליו ולבבו יבין שאותו האיש הכועס עליו צדיק בריבו ואומר שהדין עמו שכועס עלי ושב ורפא בשתיקתו לאותו האיש ואז הוא מחיה אף להבשר אך המקנא נותן רקבון אף להעצמות. ובשר הוא נקיבה ועצם הוא זכר, וכאן שינה הלשון לומר בשרים לשון זכר ועצמות לשון נקיבה, כי ו"ת הוא סימן נקיבה וסימן זכרים נקיבות. והוא לפי שהטוב הוא זכר והרע הוא נקיבה, כמו שכתוב בזוהר חדש רות ואמר שהטוב מהפך את הנקבה לזכר והרע מהפך מזכר לנקבה.תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (סוטה מט:): "משמת רבי אלעזר בן עזריה בטלו עטרות חכמה, שעטרת חכמים עשרם"