פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּכׇל־עֶ֭צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר
  וּדְבַר־שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכל עצב" - בכל יגיע מלאכה יהיה ריוח אבל דברי הבל אך למחסור

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בכל עצב". הנה בכל יגיע ועמל יהיה לאדם יתרון ותועלת עד שכל מה שיעמול בו יותר יגיע לו מהתועל' יותר ואולם דבר שפתים הנה היגיע' והרבוי בו אינו ליתרון אבל למחסור:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור", כבר אמרו חז"ל (ברכות ז') אגרא דבי טמיא שתיקותא, ר"ל כי על כל רע שבא על האדם צריך להתעצב בלבו, ולזכור כי בא לו זה בעונותיו ויהרהר תשובה בלבו, שזה האנינה והאבילות על המתים, וטוב ללכת אל בית אבל והחי יתן אל לבו, עד "שבכל עצב יהיה" לו "מותר" ושכר, וכ"ז בלבו, אבל אם "מוציא בשפתיו" הוא דרך תרעומת שמתרעם על שנעשה לו ככה, וזה יהיה "למחסור", כמ"ש וידום אהרן ונטל שכר על שתיקתו וכו':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכל עצב" - בכל דבר עצבון ועמל יגיעת המלאכה יהיה לאדם יתרון וריוח מה; אבל דבר שפתים, העמל בו הוא אך למחסור, כי ברוב דברים לא יחדל פשע.

מצודת ציון

"עצב" - גם העמל נקרא עצב, כי עצב בעמלו.

"מותר" - יתרון והרוחה.

<< · מ"ג משלי · יד · כג · >>