מ"ג משלי יד כב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ה‍לוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲ‍לוֹא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲֽלוֹא־יִ֭תְעוּ חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע
וְחֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת חֹ֣רְשֵׁי טֽוֹב׃

רלב"ג

"הלוא יתעו". הנה האנשים שהם חורשי רע יתעו בדרכם כי ימצאו להם מונעים רבים מההגעה למבוקשם ואולם חורשי טוב ימצאו בדרכים חסד ואמת והנה האמת הוא שיתישר להם הדרך בדרך שחשבו אותו והחסד הוא שיתישר להם מהטוב יותר ממה שחשבו מפני העזר האלהי אשר ילוה אליהם:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"הלא יתעו" - החושבים רע הלא תועים הם בדעתם, כי חשבו על הזולת ובאמת עליהם תשוב; אבל החושבים טוב הוא חסד ואמת, כי בעבור מחשבתם הטובה ימשך עליהם חסד ויאומת מחשבתם על מי אשר חשבו הטוב עליו.

מצודת ציון

"יתעו" - הונח על הרוצה ללכת בדרך זה והולך באחר, והושאל לכל התועה בדעתו.

"חורשי" - ענין מחשבה.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הלוא יתעו חורשי רע", החורש הוא החושב לעשות דבר בשתיקה בל יודע לאיש "והחורשים רע יתעו", כי התועה מן הדרך במקום רואים, ינחוהו העוברים בדרך הישר, אבל החורשים רע בסתר הם נוטים מדרך החכמה לדרך עקלתון, והלא יתעו תמיד כי אין רואה לנחותם הדרך, אבל "החורשים טוב" ומסתירים מעשיהם, זה בא מצד "החסד והאמת", כי העושה טוב בגלוי מצפה לגמול, או לכבוד ותפארת, והעושה טוב לחברו בסתר זה אינו מצפה לתשלום גמול, וזה מצד שגברה בנפשו חסד ואמת, שהוא מעשה החסד שלא לתשלום גמול:

ביאור המילות

"חרשי". החורשים בסתר (כנ"ל י"ב כ'), "וחסד ואמת", הוא החסד הנעשה שלא לתשלום גמול:

<< · מ"ג משלי · יד · כב · >>