מ"ג משלי יג ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֹצֵ֣ר פִּ֭יו שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ
פֹּשֵׂ֥ק שְׂ֝פָתָ֗יו מְחִתָּה־לֽוֹ׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נוצר פיו" - מלדבר דבר הנאסר.
"פושק" - המרחיב שפתיו לדבר כל העולה על לבו, היא לו למחתה.
מצודת ציון
"פושק" - ענין פתיחה והרחבה, כמו (יחזקאל טז כה): "ותפשקי את רגליך".
"מחתה" - ענין שבר.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"פיו".שפתיו. השפה חיצונית נגד הפה כנ"ל (י' י"ג).
" נוצר, שומר", הבדלם למעלה (ב' י"א), "ומחתה" הפך המעוז למעלה (י' ט"ו).
" ופשק", הוא ההרחבה המגונה, כמו ותפשק את רגליך (יחזקאל ט"ז):