פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשׁ֑וֹל
  וּ֝רְמִיָּ֗ה תִּהְיֶ֥ה לָמַֽס׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יד חרוצים" - ישרים

"תמשול" - תעשיר

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יד חרוצים". יד האנשי' החרוצים תמשול כי בחריצותם יקנו הון יתחזקו בו למשול על האנשים ואולם הרמיה תהיה למס עובד בהפך הענין בחרוצים והנה הרצון בזה באמרו רמיה אנשי רמיה והנ' האנשים ההם עצלים לא יעשו המלאכה כי יבטחו שיביאו לחמם מהרמיה או יהיה הרצון בזה בחרוצים ישרים אשר כל מעשיהם נחתכים ונגזרי' לפי המשפט ומזה הצד הם הפך בעליה רמיה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יד חרוצים תמשול", החרוץ נאמר הפך העצל והפך הרמאי, והוא העושה מלאכתו בלי עצלות רק בחריצות וביושר שלא ע"י הרמיה, ואינו אץ להעשיר פתאום בלא יגיעה, כמ"ש מחשבות חרוץ אך למותר וכו' אץ אך למחסור (כ"א ה') וע"י החריצות יתעשר, והעצל והרמאי יהיו רשים וחלכאים, ויצייר כי החרוצים הם יהיו העשירים במדינה ולכן ידם תגבר ויהיו הם המושלים בארץ, והרמיה מעניה ומשפלותה תהיה למס, כדרך העבדים שנותנים מס אל אדוניהם:


ביאור המילות

"חרוצים". זריזים במעשיהם ונאמרו הפך הרמאי (כנ"ל י' ד'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יד חרוצים" - מי שהוא זריז במעשיו להרויח במעשה ידיו, סופו תרום קרנו וימשול, אם-כן ידו משלה לו; אבל יד רמיה, ר"ל: המרויח ברמיה, תהיה להמסה, וירד מטה מטה.

מצודת ציון

"חרוצים" - זריזים.

"למס" - מלשון המסה והמגה.

<< · מ"ג משלי · יב · כד · >>