מ"ג משלי טז כד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם
מָת֥וֹק לַ֝נֶּ֗פֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"צוף דבש" - הממתיק אמרים בנעימות רב, המה ערבים לשומעיהם כחלות הדבש והמה מועילים לנפש ולגוף, כי בזה ימשוך לבות בני אדם אחר דעתו הן בדבר המוסר הן בדבר הנצרך.
מצודת ציון
"צוף דבש" - חלות דבש, וכן (תהלים יט): "ונופת צופים".
"לעצם" - ר"ל לגוף, כי העצמות הם מעמידי הגוף.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
(כד-כו) "מתוק לנפש, נפש עמל". כבר התבאר שלרוב יכוין במלת נפש על נפש הרוחני בהגבל נגד הגויה.
"אכף", כמו כפף, ובא ג"כ יכפה אף: