מ"ג משלי טו י
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מוּסָר רָע לְעֹזֵב אֹרַח שׂוֹנֵא תוֹכַחַת יָמוּת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מוּסָ֣ר רָ֭ע לְעֹזֵ֣ב אֹ֑רַח
שׂוֹנֵ֖א תוֹכַ֣חַת יָמֽוּת׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
"אבדון" - בעבור שהוא אובד ממראה ומדעת בני אדם.
"מוסר רע" - כלומר המוסר בדבר, רע הוא לעוזב אורח המצות, שלא יחפוץ בו.
"ושונא תוכחת" - פתאום "ימות".
והשם, שהשאול והאבדון גלויים נגדו, הוא בוחן המחשבות ולבות בני אדם, העוזב אורח מוסר ושונא התוכחת, והוא יתן שכרם, שימיתם בלא עתם, וירדו אליהם.רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מוסר רע" - יסורים רעים מוכנים לעוזב אורח הנכון והראוי.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מוסר, תוכחה", הבדלם ירמיה (ב' י"ט):הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"שונא תוכחת ימות" - "תוכחת" הוא בדיבור ובנפש, לכן אמר "ימות"; ו"מוסר" הוא במעשה ובגוף, ולכן אמר "מוסר רע", שהם ייסורי הגוף.