מ"ג משלי טו ז


<< · מ"ג משלי · טו · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׂפְתֵ֣י חֲ֭כָמִים יְזָ֣רוּ דָ֑עַת
  וְלֵ֖ב כְּסִילִ֣ים לֹא־כֵֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפתי חכמים יזרו דעת" - יכתירו דעת כמו זר זהב "לא כן" - אינו אמת

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו ז): "יזרו דעת" - שילמדוהו לפתאים. "ולב כסילים לא כן" - ילמד כאשר החכמים יזרו, או לא כן ידע לזרות דעת; והוא הנכון.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפתי חכמים יזרו". ויפזרו הדעת בין האנשים שהוא דבר מסכים לאמת וכ"ש שלבם יצייר האמת ואולם לב כסילים יציי' מה שאינו כן ר"ל מה שאינו צודק:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יזרו" - ענין פיזור כמו (איוב יח): "יזורה על נוהו גפרית". 

מצודת דוד

"יזרו דעת" - המה מפזרים את הדעת ללמד לכל.

"לא כן" - ר"ל לא כן יחפצו ללמוד כאשר החכמים חפצים ללמד.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן", כבר כתבתי (פסוק ב') שר"ל שהחכמים ישימו אל הדעת זר סביב לשמרו מן הכסילים אשר פיהם יביע אולת וספיקות, כמ"ש חכמים יצפנו דעת כמש"ש, אמנם הכסילים הגם שבפיהם יביעו אולת הפך הדעת וכן בשפתותיהם, כמ"ש לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת, לבם לא כן, כי בלבם יודעים חקי החכמה, רק שתאותם תעור עיניהם ולבם אינו עומד על כן ובסיס, כי ינוע כקצף על פני מים:

ביאור המילות

"לא כן". ע"מ פעל, כמו כי מת הילד:
 

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפתי חכמים יזרו דעת" - כלומר, אף מה שיודעים מאחרים, מעטרים אותם ומיישרים דבריהם ואומרים כל דבר ודבר על אופניו, שיהיו ערבים ומתוקים לשומעם. ו"יזרו" מלשון זֵר.

"ולב כסילים לא כן" - אבל הכסילים, לא די שאין יכולים לומר ה"דעת" נכון, אלא אפילו בלבם אין להם כן ורגל שיבינו זאת, ואין ל"דעת" מקום כלל בלבם.

<< · מ"ג משלי · טו · ז · >>