מ"ג משלי טו ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַרְפֵּ֣א לָ֭שׁוֹן עֵ֣ץ חַיִּ֑ים
וְסֶ֥לֶף בָּ֗֝הּ שֶׁ֣בֶר בְּרֽוּחַ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמז למוסר שירפא נגע הסכלות, כעץ חיים שהאוכל מפריו יחיה שנים רבות, כן לומד מפיו מוסר יחיה.
"וסלף" - שיסלף לשונו לדבר אולת, תבא שבר ברוחו, כענין (משלי טו יג): "רוח נכאה", כי אין לשברה רפואה.
"יערים" - יעשה בערמה בשישמור התוכחות.רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מרפא" - מלשון רפיון.
"וסלף" - ענין עיקום ועיוות.
"ברוח" - ענינו רצון, וכן (ישעיהו לז): "הנני נותן בו רוח".
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"וסלף". הוא עוות התום והיושר (למעלה י"ג ו').
" שבר ברוח", כמו רוח נשברה, והרוח הוא כולל כל כחות הנפש הפנימים:הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"וסלף בה" - פירוש, המסלף לשונו, "שבר ברוח" - כי הרוח הוא העיקר המביא לידי מצוה, אכל המסלף לשונו, הוא שובר את הרוח ואינו מתאוה עוד לדבר מצוה. וכל הגדרים שעשה לו יהיו בטלים כשפושק את פיו, כי הוא מסלף.