מ"ג משלי ו יג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרץ בעיניו מלל ברגלו מרה באצבעתיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קֹרֵץ בְּעֵינָיו מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קֹרֵ֣ץ בְּ֭עֵינָו מֹלֵ֣ל בְּרַגְלָ֑ו
מֹ֝רֶ֗ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו׃
רש"י
"מולל ברגליו" - כלומר משפשף זה על זה
"ומורה באצבעתיו" - כולם מן ל' רמזים הם זה נופל על העין וזה נופל על הרגל וזה נופל על האצבעות והעיקר הוא מדבר על הרשעיםרלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קורץ" - ענין הנידנוד לרמז הלעג, והוא מלשון (ירמיהו מו): "קרץ מצפון", כי ברוב הנדנוד כאלו כורת ומשבר העינים.
"מולל" - הוא מלשון מילה ודבור, ר"ל: כאילו מדבר ברגליו דבר הלעג.
"מורה" - כאלו מלמד דבר הלעג באצבעותיו.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ג) בכלי התנועה "מולל ברגליו", מרמז מלים ברגליו לרוע,
- ד) בידים "מורה באצבעותיו",
- ה) נגד המחשבה.
ביאור המילות
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •