מ"ג משלי ו טו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּ֗ן פִּ֭תְאֹם יָב֣וֹא אֵיד֑וֹ
פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃

"פתאום ופתע" - ל' תכיפה היא ולא ידע את המפלה הקרובה ליפול עליו

על אלו הרעות שהוא עושה ישיב הש"י גמולו:

"אידו" - ענין צער ומקרה רע.

"פתע" - הוא כמו פתאום.

"ואין מרפא" - לא יהיה רפואה לשברו.

"על כן פתאום יבא אידו", היינו שאידו ימהר בזמן, וגם יהיה מהירות בפעולת ענשו, "פתע ישבר, ולא יהיה לו מרפא" כי לא ישוב בתשובה:

"פתאם, פתע". פתאום מציין מהירות הזמן, ופתע מציין מהירות הפעולה (ישעיהו ל' י"ג).

על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא. בשבר זו, פתאום יבא אידו.

פתע ישבר ואין מרפא, "פתע" שקול עם "פתאום", והוא כמו "פתע בלא איבה" (במדבר לה, כב):