פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות [תועבת] נפשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְהוָה וְשֶׁבַע תועבות [תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵ֣א יְהֹוָ֑ה
  וְ֝שֶׁ֗בַע תועבות תּוֹעֲבַ֥ת נַפְשֽׁוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו" - כלומר גם השביעית עמהם

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שש הנה שנא ה'". והשביעי הוא מהם תועבת נפשו והם עיניה רמות מצד הגאוה ועזות המצח:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שש הנה", הששה דברים הראשונים שחשב "שנא ה', והשבע" שהוא מדנים ישלח שהיא השביעית, היא "תועבת נפשו", שהיא גרוע מכולם כי משחית את הקיבוץ בכלל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושבע" - השביעית היא תועבת נפשו, ר"ל שנואה מכולן.

<< · מ"ג משלי · ו · טז · >>