מ"ג משלי ה יב

מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתָּ אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑ר
  וְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואמרת איך שנאתי מוסר". התורה ומאס לבי תוכחת התורה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואמרת איך שנאתי מוסר", המוסר הוא ע"י הכאה או יראת העונש זה שנאת לגמרי, "ותוכחת" היא מה שמתוכחים עמו להשיבו אל דרך הטוב ע"י ראיות השכל וזה לא שנאתי, אבל "נאץ לבי" אותו שהיה מבוזה אצלי:


ביאור המילות

"מוסר תוכחת". כנ"ל (ג' י"א) ע"ש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נאץ לבי" - מאס לבי לבזותה.

מצודת ציון

"נאץ" - מושאל הוא על הבזיון, וכן (משלי א): "נאצו כל תוכחתי".

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

(פסוקים יב-יג)

(יב) ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי ואיך (יג) לא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטתי אזני:

<< · מ"ג משלי · ה · יב · >>