<< · מ"ג משלי · ה · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן־תְּפַלֵּ֑ס
  נָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדָֽע׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אורח חיים פן תפלס" - כך דרשוהו חכמים סלסל הקב"ה מתן שכרן של מצות ולא פירשן כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות וזה פתרונו כדי שלא תפלס אורחות התורה אי זו ליקח ואי זו להניח לכך נעו מעגלותיה הניע הקב"ה נתיבותיה ולא הודיעם זהו מדרש אגדה אבל לפי סדר המקראות שכתוב אחריו "הרחק מעליה דרכך" - נראה שעדיין לא הפסיק בענין אשה הזונה וכן יש לפרש אורח חיים פן תפלס אל תשקול אורח חיים אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו כי מעגלות הזונה נעו לשאול ולא תדע להזהר עד אשר תנוע ותפול

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אורח חיים פן תפלס". האם תחשוב שיהיה תקוה שתפלס ארח חיים ותישר אליו הנה באמת אין תקוה בזה כי מעגלותיה נעו וסרו מדרך החיים ולא תוכל לדעת אותן והנה אמר זה לפי שהמדמה אע"פ שהוא עוזר עזר מה אל השכל כמו שהתבאר במקומו הנה בציורו יטעה מאד בעמיקות החכמה והתבונה והטעות שיקר' ממנו בשרשים הגדולים וההתחלות יהיה סבה להרחיק האדם מאד משלימותו ולהתיר לו לעזוב החכמה ולהתענג בתאוות ולזאת הסבה יערבו מאד דבריו אל האדם כמו שזכר וזה מבואר במעט עיון למעיין בזה הספר כי דברינו בו הם למי שנשלם בפלוסופיא וראה דברינו בספר מ"י ואפשר שירמוז באשה זרה אל הנפש המתאוה ויקשור הענין אל מ"ש לשמור מזמות ודעת וגו' שהוא יזהירהו לידבק תמיד בחכמה ובתבונה באופן שתערב בו כל כך עד שלא יפותה בשפתי זרה המפתה להמשך אל התאוות אשר יגיע מהם הרע שזכר והנה זה הביאור השני הוא הנכון יותר:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אורח חיים" - ר"ל חכמת התורה.

"פן תפלס" - פן תיישר להדמות אליה.

"נעו" - דע לך כי נעו המעגלות שלה מן אורח חיים ורחקו ממנה, ולא תדע להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה. 

מצודת ציון

"תפלס" - תיישר.

"נעו" - מלשון (בראשית ד): "נע ונד".

"מעגלותיה" - דרכיה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארח חיים פן תפלס", כבר בארנו שיש הבדל בין ארח ובין מעגל, שהמעגל הוא הדרך הסבוביי, והמדה שבו מודדין ומשערין את המעגל הסבוביי להגיע בו אל היושר נקרא פלס, ור"ל פן תרצה ללכת במעגל הסבוביי דרך בית הזונה ללכת דרך שם אל ארח חיים ותפלס ותמדוד באיזה דרך תשוב מן המעגל הזה אל ארח הישר, כענין שאמרו ניזול אפתחא דזונות וניכוף יצרין ונקבל אגרא, וז"א "נעו מעגלותיה" המעגלות שלה הם נעים ונלוזים מן הארח הישר "ולא תדע" עוד לשוב אל ארח חיים, ולפי המליצה ר"ל שלא תאמר שע"י החקירה והפילוסופיא תשוב אל האמונה לברר הכל בדרך המופת, כי אח"כ תנוע נפשך במעגלי הספיקות ולא תמצא עוד דרך האמת לאור באור האמונה:

ביאור המילות

"ארח, מעגלותיה". התבאר הבדלם למעלה (ב' ט"ו), ושם פלס בא תמיד על מדידת המעגל להשיבו אל הארח הישר (כנ"ל ד' כ"ו):
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע — כלומר, האשה הרעה הזאת לא תפלס אורח חיים עם אורח מות כדי שתבחר בדרך החיים, אלא נעו מעגלותיה. או מעגלותיה ממש על דרך משל. וכל זה לפי שאין בה דעת, וזה טעם לא תדע, ותהיה תי״ו תפלס ותי״ו תדע לשון נסתר על הזרה הנזכרת. או יהיה תי״ו תדע לנוכח המוזהר, וטעם הפסוק: נעו מעגלותיה ולא תדע בה עד שתלכד במלכודתה.

במדרש: כי נופת תטופנה שפתי זרה, תשמר מאשה זרה שלא תתעה אותך אחר קולה. ואחריתה מרה כלענה וגו׳, מה החרב זאת אוכלת משני צדדיה, כן אשה זונה מאבדת האדם מהעולם הזה והעולם הבא. מה כתיב בתריה? רגליה יורדות מות, שמורידות את האדם למות, ואי זה היא עומקה של מות? אלו ייסורין. מה כתיב בתריה? שאול צעדיה יתמוכו, אף על פי שנדון בייסורין בעולם הזה אינו ניצל מדינה של גיהינם, הוי שאול צעדיה יתמוכו.

ארח חיים פן תפלס וגו׳ — אמר רבי אבא בר כהנא: שלא תהא יושב ושוקל מצותה של תורה ורואה איזו מצוה שכרה מרובה ועושה אותה. נעו מעגלותיה לא תדע, תני ר׳ חייא: משל למלך שהיה לו פרדס, והכניס בו פועלים, ולא גילה להם המלך שכר נטיעותיו של פרדס; שאילו גילה להם, היו רואים איזו נטיעה מרובה שכרה ונוטעים אותה, ונמצאת מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת. כך לא גילה הקב״ה שכר המצוות, שלא יהו מקצתן בטלות ומקצתן קיימות.

ובמסכת פאה ירושלמי: ר׳ אחא בשם ר׳ אבא בר כהנא: אורח חיים פן תפלס, טלטל הקדוש ברוך הוא מתן [שכרה של] עושה מצוות להיות עושים באמונה, ע״כ.

ובתנחומא פרשת עקב מפרש פסוק זה גם כן על זה הדרך. אבל עניין הפרשה, שיראה שהוא חוזר על הזרה שכבר הזכיר, וכאשר פירש והתחיל להזהיר ולהבדיל מעליה.

<< · מ"ג משלי · ה · ו · >>