מ"ג משלי ד א

מ"ג משלי · ד · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְע֣וּ בָ֭נִים מ֣וּסַר אָ֑ב
וְ֝הַקְשִׁ֗יבוּ לָדַ֥עַת בִּינָֽה׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"שמעו בנים מוסר אב" - הקב"ה

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"שמעו בנים מוסר". השם יתברך שהוא אביכם והנה זה המוסר הוא תורתו שנתן לישראל והקשיבו ושמעו אותה כדי שתדעו בינה כי הוא יישיר אתכם אל הבינה כמו שזכרנו ר"ל כי התורה תישיר בהרבה מדבריה לידיעת הבינה כמו שביארנו בביאורנו לדברי התורה:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"והקשיבו" - ענין שמיעה והאזנה.

מצודת דוד

"שמעו בנים" - אתם, בני אל חי, שמעו למוסר האב שבשמים, המייסר על הבינה, והקשיבו לדעת אותה.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"שמעו בנים מוסר אב", ר"ל אני אגיד ואספר לכם מוסר אב, היינו המוסר שקבלתי מאבי כמו שיבאר בפסוק ג', "והקשיבו לדעת בינה" וחוץ ממה שאספר המוסר שאמר לי אבי, תקשיבו גם את אשר התבוננתי בזה מבינתי עד שעי"ז תדעו את הדברים בידיעה ברורה, שעל זה אמר לדעת בינה:

ביאור המילות

"שמעו, והקשיבו". התבאר אצלי (ישעיה א' י' ובכ"מ) שהקשבה פחותה משמיעה, וכשבאו יחד על שני נשואים מתחלפים בא על החשוב לשון שמיעה ועל הפחות ממנו לשון הקשבה, ופה עקר יספר מוסר אביו:

נחמיאש

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •

שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה — כבר אמר (לעיל א׳ ח׳): "שמע בני מוסר אביך" בפרט; עתה חזר לדבר עם הבנים בכלל. והבנים הם התלמידים, כמה דאת אמר (מלכים א כ לה) "בני הנביאים", והאב הוא הרב. וגדולה מעלת הרב על התלמיד ממעלת האב על הבן, שזה מביאו לחיי העולם הזה, וזה מביאו לחיי העולם הבא, וכן הכתוב אומר באברהם (בראשית יב ה): "ואת הנפש אשר עשו בחרן", ותרגם אונקלוס: "דאשתעבידו לאורייתא", ואמרו מליצי המוסר: חכמינו הולידו נפשותינו, ואבותינו הולידו גופותינו. ורז"ל דרשו: מוסר אב זה הקדוש ברוך הוא.

והקשיבו לדעת בינה — כי מעלת הבינה תגיע למעלת הדעת:

מ"ג משלי · ד · א · >>