מ"ג משלי ג כז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך [ידך] לעשות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך [יָדְךָ] לַעֲשׂוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו
בִּֽהְי֨וֹת לְאֵ֖ל ידיך יָדְךָ֣ לַעֲשֽׂוֹת׃
רש"י
דבר אחר:
"אל תמנע טוב מבעליו" - אל תמנע צדקה מן העני "בהיות לאל ידך לעשות" צדקה, שמא יבוא יום ואין לאל ידך.רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מבעליו" - מבעל הטובה, ר"ל: ממי שבא לקבל הטובה
"בהיות" - בעת היות כח בידך לעשות הטובה.
מצודת ציון
"לאל" - ענין כח ואמצות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ונוכל לפרש טוב – על הממון, כמא דאת אמר: "ברבות הטובה רבו אוכליה" (קהלת ה י). וטעם מבעליו – הם העניים. או יהיה מבעליו – בעל הטוב, שיהנה תלמידי חכמים מנכסיו; או מי שיעשה עמו טובה, יגמלהו כטובתו.
דבר אחר: כל מבקש בקשה מחברו הוא בעל הבקשה, בין שהוא ראוי למלאת שאלתו בין לא יהיה ראוי. אם הוא ראוי, הנה מלאכת השאלה במקום הראוי לה; ואם אינו ראוי, היה אתה ראוי להפיק שאלת כל שואל.
ורש"י ז"ל פירש: אל תמנע טוב מבעליו – אם ראית אוהבך חפץ להיטיב לעניים, אל תחדלהו בהיות לאל ידך להחדילהו. דבר אחר: אל תמנע צדקה מן העני בהיות לאל ידך לעשות צדקה היום, שמא יבוא יום ואין לאל ידיך, עד כאן. הטעם, גלגל הוא שחוזר בעולם, אם אתה היום עשיר והוא עני, לא תדע מה ילד יום, כי שמא למחר יהיה בהיפך, ורעך וחבירך הוא בדבר זה, ראה מה כתוב אחריו: "אל תאמר לרעך" העני "לך ושוב ומחר אתן ויש אתך" (פס' כח):