פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בני אל ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּנִי אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּ֭נִי אַל־יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ
  נְצֹ֥ר תֻּ֝שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל ילוזו מעיניך" - אל יתעקמו מנגד עיניך להסירם מכנגדך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בני אל ילוזו". אל יסורו מעיניך החכמה והתבונה אך שמרם תמיד שמור הנימוס המושכל שהגיע לך בזה, ושמור ג"כ המחשבה שהביאה אותך להשגתו כדי שתדע תמיד האמת בדרכיו,

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בני אל ילוזו מעיניך", לכן לא יסורו דרכי החכמה מעיניך דהיינו עינים הפנימים שהם עיני הלב, "נצור תושיה ומזמה", המזימה הם המחשבות העמוקות בחכמה, והתושיה הם המעשים שיעשה לפי החכמה, ור"ל שתשמור שיהיו המעשה והעיון והמחשבה שלך הכל כפי דרכי החכמה, והגם שתשמור תושיה שהוא המעשה תשמור גם מזימה שהוא עומק העיון בחכמה, כי התלמוד מביא לידי מעשה, ולא ע"ה חסיד ואין בור ירא חטא:


ביאור המילות

"תושיה ומזמה". שניהם בחכמה, מזימה הם עצות עמוקות (כנ"ל ב' י"א) ותושיה הם המעשים שכפי החכמה (כנ"ל ב' ז'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נצור תושיה ומזמה" - ר"ל: שמור התורה במעשה ובמחשבה.

"אל ילוזו" - הואיל וחשובה היא כל-כך, מהראוי שאל יסורו מנגד עיניך.

מצודת ציון

"ילוזו" - ענין הטיה והסרה.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

בני אל ילוזו מעיניך נצור תושיה ומזמה — משפטו "אל תלוזנה", כי הוא חוזר על החכמה והתבונה והדעת.

וטעם אל ילוזו, אל יסורו ואל ינטו מעיניך. ויש מפרשים שהוא מוסב על מה שאחריו: נצור תושיה ומזמה, ומפרש נצור מקור.

<< · מ"ג משלי · ג · כא · >>