מ"ג משלי ג כ
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ
וּ֝שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בדעתו" - בדעת התורה נבקעו תהומות, הם המעיינות הנובעים מתחת.
"ושחקים" - מוסב על "בדעתו", לומר: בדעת התורה יטיפו השמים טל.
מצודת ציון
"ירעפו" - יטיפו, כמו (דברים לג): "יערוף כמטר לקחי".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
(יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (כ) בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל — אחר שאמר שהחכמה תחַיה האדם, שהוא עולם קטן, סיפר מעלתה שבה נברא האדם הגדול. וכן בצלאל עשה המשכן, שהוא העולם האמצעי, בג' דברים אלו, כמה דאת אמר: "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת" (שמות לא ב). וכן חירם שעשה כלי בית המקדש בימי שלמה נאמר בו ג' דברים אלו, כמה דאת אמר: "וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת" (מלכים א ז יד). ובשלשתן עתיד להיבנות, שנאמר: "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו" (להלן כד, ג-ד). ובשלשתן עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן מתנות טובות לישראל, שנאמר: "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" (לעיל ב, ו); 'נתן' לא נאמר אלא "יתן". ושלשתן כפולות נתנן למלך המשיח, שנאמר: "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'" (ישעיהו יא ב).
בפרק ב' מפרקי ר' אליעזר: י"ג דברים אלו הם על הסדר, ראשון ראשון קודם. באדם תחילה לומד חכמה מרבו, ושוב מתבונן עצמו, ועל ידי התבונה מגיע למעלת הדעת, כמה דאת אמר: "לב נבון יקנה דעת" (להלן יח, טו).
וכשם שקדמה החכמה לתבונה באדם, ייראה שקדמה הארץ לשמים. ואף על פי שהכתוב אומר: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (בראשית א א), יש מרבותינו אומרים: בבריאה ברא שמים ואחר כך ארץ, וכשנטם, נטה הארץ ואחר כך שמים. והבי"תין הללו של "בחכמה" "בתבונה" "בדעת" נקראים "בית העזר", כמו: "מכה במטה אשר בידי" (שמות ז יז). ויש מרבותינו אומרים שהשמים והארץ נבראו יחד, כמה דאת אמר: "קורא אני אליהם יעמדו יחד" (ישעיהו מח יג).
וטעם הפסוקים, שיסד הארץ כנקודה בתוך החוגה, ויכונן שמים בתבונה שוה מכל צד, מסבבים הארץ.
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל – שהוא משלח מעיינים מעמקי הארץ לתועלת, ומוריד טל ומטר מהשמים. וזה טעם ושחקים ירעפו טל, ירעפו – יזלו, ותרגומו 'רסו כולאי', מעניין "רסיסי לילה" (שיר השירים ה ב).
והזכיר ד' יסודות: ארץ יסוד העפר, שמים יסוד האש, תהומות יסוד המים, שחקים יסוד האויר.
בתנחומא: ה' בחכמה יסד ארץ – כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, נתיעץ עם התורה וברא את העולם. ותרגום ירושלמית: "בראשית ברא אלהים" (בראשית א א) – "בחכמתא ברא ה'".