מ"ג משלי ג יח


<< · מ"ג משלי · ג · יח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ
  וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למחזיקים בה" - לאוחזים בה כמו וישלח ידו ויחזק בו (שמות ד) "ותומכיה מאושר" - המתקרבים לה וכן כל לשון תמיכה שבספר זה שהוא אוחז בה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הנה התורה היא "עץ חיים" לאשר הם "מחזיקים בה" לשמור ולעשות ולחקור בעניניה ובאופן החכמה אשר יישירו אליה, וסומכי התורה שמחזיקים אותה לעמוד על הסבות בדבריה הוא "מאושר", כי מזה הצד יתיישר לעמוד על כוונותיה, לא שיקל בעניניה ויעבור בהם כעברו על ספרי קורות הימים אשר יגידו איש לאיש, אך יחקור על כל פנים לתמוך אותה כדי שיעמוד על כוונותיה, כאילו תאמר שיעמיק לעמוד על דבר דבר ממנה למה היה בתאר כך ולמה נסמך זה המאמר לזה המאמר, כי בזה האופן ימצא בה ויפיק ממנה תבונה.לפי ששבח החכמה והתבונה והדעת, באר עתה אי זה דבר מהם ומפני מה ראוי לשבחם, ואמר ה' בחכמה וגו':  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מאושר" - משובח, כמו (תהלים א): "אשרי האיש". 

מצודת דוד

"למחזיקים בה" - להאוחזים בה היא להם לעץ חיים, כי בעבורה ישיג החיים.

"ותומכיה" - התומך אותה בגדרים וסייגים הוא משובח.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עץ חיים היא למחזיקים בה", יש צדיק ויש כובש, הצדיק הוא מי שטבע לבו נוטה אל החכמה ואין יצרו מסיתו לעבור על חקיה, והכובש הוא מי שטבעו נוטה לרע רק הוא כובש את יצרו, עפ"ז אומר שהיא "עץ חיים למחזיקים בה", דהיינו להכובש, שהוא המחזיק בה בעל כרחה, כאלו החכמה תרצה להפרד ממנו כי טבעו מתנגד לה, רק הוא מחזיק בה בכל עז ואינו מניחה לצאת כי הוא כובש את יצרו, "ותומכיה מאושר" היינו מי שהוא שטבע לבו בלתי מתנגד אל החכמה, שזה א"צ להחזיק בה בעל כרחה רק לתמוך אותה, הוא מאושר, ואמר בכל אחד רבותא, כי זאת שהכובש הוא מאושר באושר הנפש א"צ להודיענו, שזאת ידענו מעצמנו שלפי גודל צערו לכבוש את היצר יגדל אשרו ושכרו, כי לפום צערא אגרא, רק שהיינו מדמים שמלחמה הפנימית הזאת שלוחם עם יצרו לכבשו מקצרת את חייו, עז"א שהיא לו עץ חיים, שמארכת חייו כאילו אכל מעץ החיים שחי לעולם, ואצל התומך שהוא מי שהחכמה תשכון אצלו בטבע ואין לו מלחמה פנימית, היה עולה על דעתנו שאין לו שכר כ"כ, הודיענו שגם תומכיה מאושר:

ביאור המילות

"מחזיק, תומך". הוא או בעל כרחו, והחזיק בה האיש (דברים כ"ב), מחזיק באזני כלב (לקמן כ"ו), או שנותן חיזוק להדבר החלוש, והחזקת בו גר ותושב, וזה הבדלו מן תומך שלא בא ביד חזקה:
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר — טעמו, וכל אחד מתומכיה מאושר. ודרשו ז"ל (תענית ז א), שנמשלה תורה לעץ, לומר לך: מה עץ, קטן מדליק את הגדול, אף תלמידי חכמים, הקטנים מחדדים את הגדולים, היינו דאמר רבי: הרבה תורה למדתי מרבותי, ומתלמידי יותר מכלם. ואמר במדבר סיני רבה: עץ חיים היא למחזיקים בה, זה שבטו של יששכר; ותומכיה מאושר – זה שבטו של זבולון, לפי ששבט זבולון עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, שנאמר: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א יב לב).ובוויקרא רבה: 'לעמלים בה' לא נאמר אלא למחזיקים בה, למי שמחזיק ידי לומדי תורה ומסייעו מממונו, וכשמעון אחי עזריה, על ידי שעזריה יוצא לפרקמטיא ובא ונותן לתוך פיו של שמעון, נקרא על שמו. ובמסכת תעניות פרק ראשון (תענית ז א) מעמיד זה בעמלים בה לשמה; ואולי לכך אמר למחזיקים בה, כי דברי תורה צריכים חיזוק, כדאיתא בפרק ראשון מברכות. הנה נסתייעתי מדברי רז"ל שחזרה פעם בתורה הנקראת חיזוק, שהיא תלמוד תורה לשמה:

<< · מ"ג משלי · ג · יח · >>