פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־תָב֣וֹא חׇכְמָ֣ה בְלִבֶּ֑ךָ
  וְ֝דַ֗עַת לְֽנַפְשְׁךָ֥ יִנְעָֽם׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי תבא". כאשר תבא חכמה בלבך בהשתדלך בלמודה באופן הקודם להקשיב אליה אזניך ויערב הדעת לנפשך וימתק:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי תבא חכמה בלבך", שעל ידי העזר האלהי יבא למדרגה שיקרא חכם לב, והוא מי שנקבעו חקי החכמה בלבו עד שאין יצר הלב חלוק עוד על חקי החכמה, כי נעשו לו כטבע שניה בלבו, והלב מרמז תמיד על כח המושל אשר באדם, ומי שלבו מלא חכמה וחקיה טבועים בו עד שלא ישלטו עליו יצרי התאוה והמדות הרעות צוררי החכמה, כבר באה החכמה בלבו ומתערה שמה כאזרח רענן וחדל מלחמת הלב נגד החכמה, וכן "דעת לנפשך ינעם", שלאדם אחר בא הדעת במרירות גדול ובטורח רב וע"י ספיקות רבות, אבל אתה תשיג הדעת שהוא דעת אלהים הנזכר בנעימות, כי תשיג אותו בקל ע"י רוה"ק והופעה אלהית:


ביאור המילות

"חכמה בלבך". גדר חכם לב ע"ל (י' ח'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי תבוא" - כאשר תבא החכמה בלבך והדעת תהיה נעים לנפשך להתאוות לה בחשק נפלא.

מצודת ציון

"ינעם" - ענין מתיקות ועריבות.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


ונוכל לפרש שהוא (פסוק ט) מוסב על מה שאחריו: כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם, כי דרך המקרא להזכיר פעמים התנאי תחילה והשכר באחרונה, כמו "ותחת כי אהב את אבותיך" (דברים ד לז); והשכר בראשונה, כמו "לכהן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו" (ישעיהו נג יב), וכמוהו רבים.

מעגל נקרא כל דרך ישר בלי מכשול. וכתב הנגיד ז"ל שנקרא כן, לפי שיכול האדם ללכת בו במרוצה ובמהירות, מעניין "בעגלא ובזמן קריב"; וכן העגלות יכולות ללכת בו בנקל.

והקדים הלב לנפש בפסוק כי תבוא חכמה בלבך, על דרך "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך".

וטעם תבוא, כאלו באה מעצמה, שהבא לטהר מסייעין אותו (שבת קד א).

ודעת לנפשך ינעם — לשון זכר, כמו "ודעת לנבון נקל" (להלן יד, ו). או טעמו, 'ולימוד דעת'.

והאמת, כשיתחיל האדם ללמוד, מחמת שצריך הלימוד עמל גדול וטורח עצום, הוא קשה בעיניו הלימוד; ואחר שיבקש וימצא, יערבו ויתבסם עליו, הדא הוא דכתיב: כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם. ולכך אמר תבוא ולא אמר 'תביא', כלומר: כשתגיע למעלה זו שתבוא חכמה בלבך בלא עמל ויגיעה, אז תנעם עליך. ודעת כפ"ה רפה בלשון ישמעאל.

<< · מ"ג משלי · ב · י · >>