מ"ג מלכים א יח כח


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיִּקְרְאוּ֙ בְּק֣וֹל גָּד֔וֹל וַיִּתְגֹּֽדְﬞדוּ֙ כְּמִשְׁפָּטָ֔ם בַּחֲרָב֖וֹת וּבָרְמָחִ֑ים עַד־שְׁפׇךְ־דָּ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וקרו בקל רב ואתחממו כנימוסיהון בסיפין וברומחין עד דאשתפיך דמא עליהון:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתגודדו" - לשון שריטה בכלי וכן היה נימוסיהן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ויתגודדו" - ענין שריטת הבשר כמו (דברים יד א)לא תתגודדו

"כמשפטם" - כמנהגם

"בחרבות" - מלשון חרב 

מצודת דוד

"ויתגדדו" - שרטו בשרם בחרבות עד כי נשפך דמם כאשר היה מנהגם לעבדו בענין זה

"ויקראו בקול גדול" - שמעו לדברי אליהו עם כי אמר בהתול ולעג

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והם קראו בקול". למען ישמע אלהיהם הרחוק מהם: "ויתגודדו". שאולי ישן הוא וירגיש בצער דקירת הרומח בנביאיו: