מ"ג מלכים א יח כז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֨י בַֽצׇּהֳרַ֜יִם וַיְהַתֵּ֧ל בָּהֶ֣ם אֵלִיָּ֗הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ קִרְא֤וּ בְקוֹל־גָּדוֹל֙ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים ה֔וּא כִּ֣י שִׂ֧יחַ וְכִי־שִׂ֛יג ל֖וֹ וְכִי־דֶ֣רֶךְ ל֑וֹ אוּלַ֛י יָשֵׁ֥ן ה֖וּא וְיִקָֽץ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

והוה בעדן טיהרא וחיך בהון אליהו ואמר קרו בקל רב ארי אתון אמרין דחלא הוא דלמא שועי ליה אשתדפא אשתדיף או אורח הות ליה או דלמא דמוך הוא ויתער:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אלהים הוא" - (תרגום) ארי אתון אמרין דחלא הוא

"כי שיח וכי שיג לו" - שמא יש לו דבר עם יועציו עכשיו או משיג ורודף הוא עכשיו במלחמה

"וכי דרך לו" - לבית הכסא

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אולי ישן" - או שמא ישן הוא וכאשר תקראו בקול גדול ייקץ משנתו

"כי אלהים הוא" - אמר בדרך התול הלא אלהים הוא ויכול הוא לענות כשישמע אבל עדיין לא שמע כי מדבר הוא כעת עם מי או הוא משיג השגות ומעיין בחכמות ועל כי הוא טרוד בדבר מה נבטל ממנו חוש השמע בקצת או אולי הוא בדרך ולמרחק המקום לא ישמע ולזה קראו בקול גדול ואז עם כל טרדתו יתעורר ואף אם הוא בדרך מרחוק ישמע בקול גדול

מצודת ציון

"ויהתל" - ולעג כמו (בראשית לא ז)ואביכן התל בי

"שיח" - ענין דבור כמו (תהלים סט יג)ישיחו בי

"שיג" - רצה לומר השגת דבר חכמה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי בצהרים". שאז עקר תקותם בעת תגבורת השמש: "ויהתל". דרך שחוק ולעג אמר דברים הפך כונתו: "קראו בקול" "גדול". הנה בתנאי האלהות שלא ימצא במקום עד שלא יצוייר יצטרכו לקרא בקול, לא מצד שהוא ברחוק מקום ולא מצד שיש בו איזה העלמה או עיפות או חסרון ידיעה, והוא אמר אחר שאלהיכם יש לו משיגי הגשם, יוכל להיות שיש לו משיגי הנפש המדברת שתתעלם, או ע"י שהוא מדבר ומשיח מענין אחר, וז"ש "כי שיח לו", או מצד המחשבה שחושב ומעיין בענין אחר, וז"ש "כי שיג" והשגה לו, או שיש לו החסרונות של נפש החיונית שמתנענע ממקום למקום, וז"ש "וכי דרך לו", או שיש לו משיגי הנפש הצומחת וחסרונותיה שהיא השינה, שהתחלתה בצמחים ומהם נשתלה באדם מצד שיש בו כח הצומח. וההיתול היה במה שהפך סדר דבריו, שאם היה מדבר עמם שלא לצחוק היה צ"ל בהפך, כי ישן הוא, או דרך לו, או שיח לו, שהוא סדר המדרגות ממטה למעלה, והוא שכיון להשפיל עבודתם שאינו אלהים, הורידהו עד חסרון הצומח, ואמר לפ"ז קראו בקול גדול, אולי יתעורר משנתנו: