מצודות על מלכים א יח
<< · מצודות על מלכים א · יח · >>
פסוק א
מצודת דוד
"לך הראה אל אחאב" - סבב הדבר שיחלה פניך בעבור המטר ואתן אותו על ידיך ולפי שנשבע אליהו שלא יהיה המטר כי אם לפי דברו לכן צוה לו כזאתפסוק ג
מצודת דוד
"אל עובדיהו" - ללכת עמו כמו שנאמר למטה בענין
"על הבית" - ממונה היה על בית המלךפסוק ד
מצודת דוד
"חמשים איש" - רצה לומר חמשים לבד וחמשים לבד
מצודת ציון
"ויחביאם" - הטמינם במחבואהפסוק ה
מצודת דוד
"ולא נכרית" - ולא נהיה נכרתים מן הבהמות
מצודת ציון
"חציר" - דשא
"ונחיה" - ונזון וכן (שם מה ה) למחיה שלחניפסוק ז
מצודת דוד
"ויפול על פניו" - להשתחות לאליהופסוק ט
מצודת דוד
"כי אתה נותן" - רצה לומר אתה תהיה סיבה שאמות ביד אחאבפסוק י
מצודת דוד
"כי לא ימצאכה" - אם לא מצאו אותך
מצודת ציון
"אין" - איננו פהפסוק יב
מצודת דוד
"ועבדך ירא וגו'" - ולמה אם כן תהיה אתה סיבה על מיתתי
"והרגני" - בחושבו שהתלתי בו וכאומר דרך לעג הנה שלחתי לבקשו ולא מצאתו והנה הוא עומד פה
"על אשר" - על מקום אשר לא אדע אנה הוא לבקשך שמה
"ולא ימצאך" - בהמקום הזה
"ורוח ה' ישאך" - כאשר היה למוד בכך כפעם בפעםפסוק יד
מצודת דוד
"ועתה וגו'" - והרגני ואם כן מי יכלכל הנביאים מעתה חמול נא עליהםפסוק יז
מצודת דוד
"עוכר ישראל" - כי עכרת אותם במה שנשבעת לעצור המטר
מצודת ציון
"עוכר" - משחית ומחבל וכן (שם לד ל) עכרתם אותיפסוק יח
מצודת דוד
"לא עכרתי" - רצה לומר אין אני תחלת הסיבה כי אם אתה במה שעזבת את ה'פסוק יט
מצודת דוד
"אוכלי וגו'" - על נביאי האשרה יאמר
"ועתה" - רצה לומר אם תבקש על המטר שלח קבוץ אלי כו' וזה יהיה סיבה שיבוא המטרפסוק כ
מצודת דוד
"ויקבוץ וגו'" - כי כל ישראל באו מאליהם כאשר שלח אחריהם אבל הנביאים לא באו עד אשר קבצם המלך שלא בטובתם ולזה לא קבץ כי אם נביאי הבעל ולא נביאי האשרה כי איזבל לא הניחתם ללכת שמה על כי היו מאוכלי שולחנהפסוק כא
מצודת דוד
"האלהים" - רצה לומר בעל היכולת ומנהיג העולם
"אתם פוסחים" - רצה לומר כחגר הזה אשר פעם ינטה על צד ימין ופעם על צד השמאל וכן אתם עד מתי תהיו נוטים במחשבותיכם פעם אחרי ה' ופעם אחרי הבעל
מצודת ציון
"פוסחים" - מדלגים ויקרא כן החגר כי בעת הלוכו נראה כדולג
"הסעיפים" - המחשבות כמו (תהלים קיט קיג) סעפים שנאתי והוא לשון מושאל מסעיף אילן כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילןפסוק כג
מצודת דוד
"ונביאי וגו'" - רצה לומר עם שאני יחידי והמה מרובים עם כל זאת נראה עתה תפלת מי תקובל
"אני נותרתי" - כי מאה הנביאים אשר החביאם עובדיה לא היו ידועים להם
מצודת ציון
"וינתחוהו" - יחתכוהו לאברים כמו (ויקרא א ו)ונתח אותהפסוק כד
מצודת דוד
"אשר יענה באש" - רצה לומר התשובה תהיה בדבר הורדת האשפסוק כה
מצודת דוד
"כי אתם הרבים" - והוא דרך המוסר אשר הרבים יבחרו לעצמם ויעשו ראשונהפסוק כו
מצודת דוד
"ויפסחו" - דלגו על המזבח אשר עשה אחאב או זולתו והדלוג הזה היתה מדרך עבודתם
"אשר נתן להם" - אמרו רבותינו ז"ל (בבמדבר רבה כג ט) אחר שבחרו הפר לא רצה ללכת אחריהם עד שאליהו מסרו בידם
מצודת ציון
"ויפסחו" - ודלגופסוק כז
מצודת דוד
"אולי ישן" - או שמא ישן הוא וכאשר תקראו בקול גדול ייקץ משנתו
"כי אלהים הוא" - אמר בדרך התול הלא אלהים הוא ויכול הוא לענות כשישמע אבל עדיין לא שמע כי מדבר הוא כעת עם מי או הוא משיג השגות ומעיין בחכמות ועל כי הוא טרוד בדבר מה נבטל ממנו חוש השמע בקצת או אולי הוא בדרך ולמרחק המקום לא ישמע ולזה קראו בקול גדול ואז עם כל טרדתו יתעורר ואף אם הוא בדרך מרחוק ישמע בקול גדול
מצודת ציון
"ויהתל" - ולעג כמו (בראשית לא ז)ואביכן התל בי
"שיח" - ענין דבור כמו (תהלים סט יג)ישיחו בי
"שיג" - רצה לומר השגת דבר חכמהפסוק כח
מצודת דוד
"ויתגדדו" - שרטו בשרם בחרבות עד כי נשפך דמם כאשר היה מנהגם לעבדו בענין זה
"ויקראו בקול גדול" - שמעו לדברי אליהו עם כי אמר בהתול ולעג
מצודת ציון
"ויתגודדו" - ענין שריטת הבשר כמו (דברים יד א)לא תתגודדו
"כמשפטם" - כמנהגם
"בחרבות" - מלשון חרבפסוק כט
מצודת דוד
"ואין קול" - אבל אין קול וגו'
"ואין קשב" - רצה לומר וזה לפי שאין מי יקשיב להם כי אינו אלוה
"ויתנבאו" - עשו את עצמם כאלו מדברים בנבואה שתרד האש ולא חדלו מלהתנבאות עד בוא עת העלאת מנחת הערב הוא תמיד של בין הערבים כי אז נלאו ולא התנבאו עוד
מצודת ציון
"ויתנבאו" - עשו עצמם כמתנבאים
"קשב" - האזנה כמו (ישעיהו כא ז)והקשיב קשבפסוק ל
מצודת דוד
"גשו אלי" - לראות שאין הערמה בדבר
"וירפא" - בא על דרך השאלה לומר לשון רפואה על תיקון בנין הנהרס וכן נאמר (נחמיה ד א) כי עלתה ארוכה לחומת ירושלים וארוכה גם הוא מענין רפואה (ואמרו רבותינו ז"ל שהמזבח הזה בנה שאול ונהרס ע"י עובדי הבעל)
מצודת ציון
"ההרוס" - ענין שבירה ונתיצהפסוק לא
מצודת דוד
"ישראל יהיה שמך" - על שם שנאמר (בראשית לב כח) כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וכאלו יתן טעם למה לקח י"ב אבנים ואמר לפי שהם במספר שבטי בני ישראל ולהזכיר זכות ישראל אביהם שגם הוא כמוהו ינצח אלהים אחרים ואנשי נביאי הבעלפסוק לב
מצודת דוד
"ויעש תעלה" - עשה חפירה סביב המזבח כשיעור מקום זריעת סאתים זרע בכדי שילכו בה המים להגדיל הנס כמו שנאמר בענין
מצודת ציון
"תעלה" - חפירה וכן (שם ז ג) תעלת הבריכהפסוק לג
מצודת ציון
"ויערוך" - ענין סדורפסוק לד
מצודת דוד
"שלשו" - שפכו פעם שלישית וגו'
"שנו" - שפכו פעם שנית ושפכו פעם שנית
"ויצקו" - וישפכו וכן עשו ושפכו ועם כי לא נזכר כי מעצמו יובןפסוק לה
מצודת דוד
"מלא" - או אליהו בעצמו או על ידי מצותו מלאו גם התעלה
"סביב למזבח" - כי בהשפך המים על העולה שעל המזבח נשפך המים למטה על כל המזבח סביב מקום המערכהפסוק לו
מצודת דוד
"ובדברך וגו'" - רצה לומר מהראוי שתעשה לי הנס הזה כי הלא כל הדברים האלה שעשיתי להגדיל הנס הלא כל מחשבותי בעבור ישמרו דברך ולא למעני עשיתים
"היום יודע" - רצה לומר כאשר תרד האש יודע היום וגו'
"בישראל" - רצה לומר משרה שכינתך בישראל
"ואני עבדך" - ובהיות הנס הזה על ידי ידעו הכל שאני עבדך נביא נאמן לה' ויאמינו בי לעולם בהנבאי להם
"ויגש" - אל ה' להתפלל
"בעלות המנחה" - בעת העלאת מנחת הערב הוא התמיד של בין הערביםפסוק לז
מצודת דוד
"ענני ה'" - בהורדת האש
"ואתה הסבות וגו'" - עבר במקום עתיד ורצה לומר בהנס הזה תסבב אליך את לבם אשר היה עד הנה אחורנית להפנות ממךפסוק לח
מצודת ציון
"לחכה" - ענין לקיקה כמו (שם מט כג) ועפר רגליך ילחכו ורוצה לומר שרפה הכל כהלוקק בלשוןפסוק לט
מצודת דוד
"ויפלו על פניהם" - להשתחות לה'
"ה' הוא האלהים וגו'" - הכפל בא לחזקפסוק מ
מצודת ציון
"תפשו" - אחזו לבל יברחופסוק מא
מצודת דוד
"עלה אכול ושתה" - כאומר הואיל ושבו כולם ואמרו ה' הוא האלהים לזה עלה מעתה ואכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי הנה ישמע קול המיית הגשםפסוק מב
מצודת דוד
"ראש הכרמל" - ראש הר הכרמל
"ויגהר ארצה" - נשתטח לארץ ואחרי זה קם ושם פניו בין ברכיו להתפלל על המטר ואף שה' אמר לו ואתנה מטר וגו' מכל מקום התפלל למהר לתתו בעוד אחאב שם ועל כי היה בטוח שיקובל תפלתו אמר לאחאב מתחילה כי קול המון הגשם
מצודת ציון
"ויגהר" - ענין השתטחות כמו (מלכים ב ד לד)ויגהר עליופסוק מג
מצודת דוד
"שוב שבע פעמים" - רצה לומר שבעה פעמים אמר לו לשוב ולהביט
"עלה נא" - עמי מתחילה אל ראש ההר
"הבט דרך ים" - ראה לפאת המערב אם נראה עבים עולים ובעצמו לא רצה להפנות אנה ואנה עד עת תקובל תפלתו
מצודת ציון
"אין מאומה" - אין כלוםפסוק מד
מצודת דוד
"אסור ורד" - אסור המרכבה ורד לביתך לבל יעכב אותך הגשם כי אם תשהה עוד תהיה מעוכב מן הגשם
מצודת ציון
"אסור" - קשור הסוסים להמרכבה
"יעצרכה" - יעכב אותך כמו (שופטים יג טז)אם תעצרני לא אוכלפסוק מה
מצודת דוד
"עד כה ועד כה" - בין כך ובין כך רוצה לומר בעוד שאסר המרכבה וירד ממקומו חשכו השמים ברבוי העבים ונשב הרוח ויהי הגשם
"וירכב" - עם שהיה הגשם
מצודת ציון
"התקדרו" - נחשכו כמו (יואל ב י)שמש וירח קדרופסוק מו
מצודת דוד
"וישנס" - חגר מתניו להיות מזורז ביותר ורץ רגלי לפני מרכבת אחאב עד המקום אשר יבואו בו ליזרעאל ועשה זאת לחלוק כבוד למלכות
"ויד ה'" - רצה לומר רוח גבורה מה'
מצודת ציון
"וישנס" - ענין חגורה ואין לו דומה
"עד באכה" - עד אשר תבוא וכאילו ידבר למול היודע המקום
<< · מצודות על מלכים א · יח · >>