מ"ג מלכים א יח כט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם וַיִּתְנַבְּאוּ עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְהִי֙ כַּעֲבֹ֣ר הַֽצׇּהֳרַ֔יִם וַיִּֽתְנַבְּא֔וּ עַ֖ד לַעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֑ה וְאֵֽין־ק֥וֹל וְאֵין־עֹנֶ֖ה וְאֵ֥ין קָֽשֶׁב׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

והוה כמעבר טיהרא ואשתטיאו עד למיסק מנחתא ולית קל ולית דעני ולית דמצית:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתנבאו" - (תרגום) ואשתטיאו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ויתנבאו" - עשו עצמם כמתנבאים

"קשב" - האזנה כמו (ישעיהו כא ז)והקשיב קשב 

מצודת דוד

"ואין קול" - אבל אין קול וגו'

"ואין קשב" - רצה לומר וזה לפי שאין מי יקשיב להם כי אינו אלוה

"ויתנבאו" - עשו את עצמם כאלו מדברים בנבואה שתרד האש ולא חדלו מלהתנבאות עד בוא עת העלאת מנחת הערב הוא תמיד של בין הערבים כי אז נלאו ולא התנבאו עוד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויהי כעבור הצהרים". שאז ידעו ששב השמש אחורנית ולא ישיגו מבוקשם: "התנבאו". נביאות שקר, מדוע לא שעה

אל מנחתם, ונבאו מזה שאלהיהם כועס על עובדיו וכדומה: "ואין קול". כנ"ל: "ואין קשב". שהעם לא הקשיבו אל נבואתם הכוזבת: