<< · מ"ג מיכה · ב · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְחַמְדִין חַקְלַיָא וְגָזְלִין וּבָתַּיָא וְאַנְסִין וְעָשְׁקִין גְבַר וּבֵיתֵיהּ גְבַר וְאַחְסַנְתֵּיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובתים ונשאו" - מוסב על וחמדו חומדים בתים "ונשאו" - כמו ולקחו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואיש ונחלתו" - הוא כפל ענין במ"ש

"ועשקו גבר וביתו" - עושקים האיש עם ביתו כי כשבעל הבית עומד נגדו רודהו ומכהו ועושק א"כ את הגוף ואת הממון

"וחמדו שדות" - וכאשר יחמדו שדות אחרים עומדים עליהם וגוזלים מהם וכאשר יחמדו בתי רעיהם ילקחום לעצמם כי אין משפט ואין מוחה 

מצודת ציון

"ונשאו" - לקחו כמו ישא ברכה (תהלים כד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחמדו", כשיחמדו "שדה" של חבירו יגזלו אותו ביד חזקה, ואח"כ יחמדו "בתים" והבית הוא בעיר וא"א לגזלו בפרהסיא, "ונשאו", ישאו אותו דרך משא ומתן, שיחליף השדות אשר גזלו בעד הבתים, ואח"ז "ועשקו גבר וביתו", שאחר החליפין לא יתנו לו הבית (שזה נקרא עושק שמעכב מלתת לו את המגיע לו) וזה נקל להם לעשות גם בעיר, וגם "איש ונחלתו" הוא השדות שגזלו יקחו אחר כך גם איש השדה שמתוך עניו ימכר להם לעבד:

ביאור המילות

"וגזלו, ונשאו". הנשיאה אינו מציין הגזלה, כמו לא חמור אחד מהם נשאתי, ובא על משא ומתן, לשאת כסף וזהב (יחזקאל ל"ח), וההבדל בין גזל ועושק ידוע, העושק מעכב את המגיע לו.

"גבר, איש", גבר מציין גבורת האיש, כי יצייר שבעל הבית חזק הוא נגד בעל השדה:
 

<< · מ"ג מיכה · ב · ב · >>