מ"ג ישעיהו נד יב



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכׇל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וֶאֱשַׁוֵי בְמַרְגְלִין אָעָךְ וְתַרְעַיִךְ לְאַבְנֵי גְמַר וְכָל תְּחוּמִיךְ לְאַבְנֵי צְרוֹך:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כדכד" - מין אבן טובה

"שמשותיך" - י"ת אמך ומנחם חברו עם ישמשוניה ויש פותרין ל' שמש חלונות שחמה זורחת בהן ועושין כנגדו מחיצה במיני זכוכית צבעים לנוי ומדרש תהילים פותר שמשותיך ושמש ומגן (תהלים פד) שיני החומה

"לאבני אקדח" - י"ת לאבני גמר גומרין תרגום גחלים פתר אקדח לשון קדחי אש והם מין אבנים טובות בוערות כלפידים והוא קרבונקל"א לשון גחלת ויש פותרין ל' מקדח אבנים גדולות שכל חלל הפתח קדוח בתוכו והמזוזות והמפתן והסף כולן מתוך האבן הם

"לאבני חפץ" - לאבני צרוך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כדכד" - שם אבן יקר המזהיר וכן וראמת וכדכד (יחזקאל כז) והוא מלשון כידודי אש (איוב מא)

"שמשותיך" - מלשון שמש

"אקדח" - שם אבן יקר המאיר והוא מלשון קודחי אש (לעיל נ)

"חפץ" - ענין רצון 

מצודת דוד

"ושעריך" - מזוזת השערים יהפכו להיות אבני אקדח המאירים ביותר

"וכל גבולך" - אבני רצפת כל גבוליך יהפכו להיות אבני חפץ ר"ל אבני יקר שהאדם חפץ ורוצה בהם ולא כשאר אבנים המושלכים בחוצות

"ושמתי כדכד שמשתיך" - מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרך בם אשימם מאבן כדכד הבהיר ביותר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמתי כדכד", הוא אבן שוהם (לקבלת חז"ל) יהיו "שמשתיך" החלונות "ושעריך" יהיו "מאבני אקדח" (והמכוון כי האבן נפך היה אבן יהודה והוא אות המלוכה, והאבן ספיר היה אבן יששכר, והוא אות החכמה והתורה, שני אלה ייסדו את הבנין, כתר מלכות וכתר תורה, אבן שוהם היה אבן יוסף והוא אות ההצלחה והעושר זה יהיה חלון השמש, אות כי השמש תריק להם מגד תבואות שמש עושר והצלחה, אבן אקדח היה אבן לוי, אות העבודה זה יהיה השער, זה השער לה' צדיקים יבואו בו, "וכל גבולך יהיה לאבני חפץ", (כי אבני יתר השבטים יוקבעו ביתר מקומות הבנין, וכלל ג"כ הכוונה שכל השבטים יתאחדו אז ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד), והנה המחלוקת והפירוד במדינה יתהווה עפ"י ארבעה סבות, שנים פנימים, ושנים חיצונים, הפנימים הוא.
  • א) על ידי העוני, וע"ז הקדים רוב העושר וההצלחה שיהיה להם.
  • ב) יהיה ע"י מחלוקת באמונה וכתות שיתחלקו בהדת, כמו שהיה בבית שני, שעמדו אז הצדוקים וביתוסים, ועל זה אמר.