מ"ג ישעיהו נד יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִֽיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

חֲשִׁיכָתָא מְקַבְלָא עוּלְבַן קַרְתָא דְאָמְרִין עֲלָהּ עַמְמַיָא לָא תִתְנְחַם הָא אֲנָא כָּבֵשׁ בִצְדִידָא אַבְנֵי רִצְפָּתִיךְ וַאֲשַׁכְלְלִינִיךְ בְּאַבְנִין טָבִין:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"סוערה" - שלבה סוער ברובי צרות "מרביץ בפוך" - רוצף רצפתך מאבני נופך

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ויסדתיך" - אשים היסודות באבני ספיר

"מרביץ בפוך אבניך" - אבני הרצפה ארביץ ואשכוב בפוך כי ישפך מתחת רצפת האבנים במקום החול כי כן הדרך לשפוך חול תחת אבני הרצפה להשכיב בהם האבנים

"עניה סוערה" - על ירושלים יאמר שהיא כעניה מרעדת כמרוח סערה ואין מי לנחמה

מצודת ציון

"מרביץ" - מלשון רביצה והשכבת האבן

"בפוך" - הוא הכחול והוא דק כעין החול ובו הנשים צובעות עיניהם כמו ותשם בפוך עיניה (מלכים ב' ט)

"בספירים" - שם אבן יקר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"עניה", אחר שנבא על העקרה שירבו בניה, שזה משל על קיבוץ הגולה, מצייר כי בעת ההיא עדן לא תהיה ציון בנויה על תילה, והעניה הזאת שהיא ציון עדן תסער בחמת רוחה על שהיא עדן לא נוחמה (וכן המליץ למעלה (מ"ט) הנה אלה מרחוק יבואו ותאמר ציון עזבני ה', שממליץ ג"כ כי בעת קבוצת הנדחים עוד תשב ציון חרבה כמו שפרשתי שם) אומר העקרה כבר מלאה רנה כי רבים בני שוממה, אבל "העניה עדן סוערה" כי היא עדן "לא נחמה" (הארץ נתמלאה מבני הגולה וציון עדן לא בנויה), משיב לה ה', "הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך", האבנים שעליהם ירבץ היסוד יהיה אבן נופך והיסוד בעצמו יהיה מן אבן ספיר:

<< · מ"ג ישעיהו · נד · יא · >>