מ"ג ישעיהו כב ד
<< · מ"ג ישעיהו · כב · ד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּ֖י אֲמָרֵ֣ר בַּבֶּ֑כִי אַל־תָּאִ֣יצוּ לְנַֽחֲמֵ֔נִי עַל־שֹׁ֖ד בַּת־עַמִּֽי׃
רש"י
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
ועל חולשתם ומורך לבבם אמר: (ישעיהו כב ד): "על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי", רוצה לומר, על כן אמרתי לאוהביי ורעיי אלה פה: שעו, הרפו ממני, ואמרר חיי בבכי, "אל תאיצו לנחמני", רוצה לומר: אל תמהרו לנחם אותי "על שבר בת עמי".
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שעו" - ענין מניעה והסרה כמו שעה מעליו (איוב יד)
"מני" - ממני
"אמרר" - מלשון מרירות
"תאיצו" - ענין דחק כמו ואני אצתי (ירמיהו יז)
"שוד" - עושק
"בת" - כנסיה
מצודת דוד
"אל תאיצו" - אל תדחקו לנחמני על העושק של בת עמי כי רב הוא להנחם עליו וכפל הדבר במ"ש כדרך המקונן
"אמרר בבכי" - אמרר לב השומעים במרבית הבכי
"שעו מני" - חדלו ממני ואל תנחמונימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אמרר בבכי", הגם שהרגיל הוא שע"י הבכי תשקוט הנפש מזעפה, אבל אנכי עוד אמרר את עצמי ע"י הבכי, וגם אל תאיצו ותדחקו עצמכם לנחמני, כי מאנה הנחם נפשי:
<< · מ"ג ישעיהו · כב · ד · >>