פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו כב ה


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר

מנוקד: כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בְּגֵיא חִזָּיוֹן מְקַרְקַר קִר וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר.

עם טעמים: כִּ֣י יוֹם֩ מְהוּמָ֨ה וּמְבוּסָ֜ה וּמְבוּכָ֗ה לַֽאדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּגֵ֣יא חִזָּי֑וֹן מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשׁ֥וֹעַ אֶל־הָהָֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומבוסה" - מרמס כמו בוססו את חלקתי (ירמיהו יב) וכמו כגבורים בוסים בטיט חוצות (זכריה י)

"מקרקר קיר" - יום קירקור קיר החומה

"ושוע אל ההר" - וקול שוועה לנוס אל ההרים להמלט

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי יום מהומה", קודם הכיבוש המם אותם עד שנמסרו ביד האויב.

"ומבוסה", בעת שנכבשה העיר בסס ודרך אותם על חלליהם, "ומבוכה", אחר סור האויב הלכו נבוכים לארצות שונות לגולה, וכ"ז היה להם מאת ה' צבאות וגזרתו.

"מקרקר", מספר איך לא השכילו במלחמתם ולא ידעו הנהגת המלחמה, שהלא בעת בא האויב בעוד שהחומה היתה חזקה ולא נפרצו בה פרצות אז היה להם לקחת את נשק בית היער ולהלחם מעל החומה, והם עשו בהפך, תחלה האויב "קרקר" ועקר את "קיר" החומה, והם לא עמדו נגדו רק "ושוע אל ההר", פנו לישועה אל ההר להשגב בהר ציון, והניחו את האויב להשחית החומה:


ביאור המילות

"מהומה". שורש זה בא על שלש תמונות. הום, המם, המה. המה, מורה על המיית העם המורגל. המם, מורה ביטול העם וביטול המייתם, והוא עם פעל המה כעין השרשים המשמשים דבר והפוכו, על שביתת ההמון וביטול מציאותם. הום, מורה על הרעשת כל העם על דבר זר ומחזה נפלאה, ותהום כל העיר, ומזה נגזר שם מהומה על הרעשת העם בעת מלחמת האויב עת יראו כי נבוכה מערכתם, ואבדה עצה מהם:

"ומבוסה". רמיסת עצם עד שנמאס ונתגאל ע"י הרמיסה הלז כפגר מובס:

"ומבוכה". ידוע, התועה בלי דרך, הנבוך בלי עצה, נבוכים הם בארץ:

"מקרקר". עוקר הקיר, מן הפעלים המשמשים דבר והפוכו, כמו סקלו מאבן:

"ושוע". ההבדל בין שועה ליתר לשונות המורים על הצעקה, שועה מורה על צעקת ישועה בכ"מ שקורא לישועה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושוע אל ההר" - האויב יצעק עלו להר ציון וכבשוה

"מקרקר קיר" - האויב יהרוס קירות החומות

"כי יום וגו' לה' וגו'" - מוכן לה' להביא על ירושלים יום מהומה וגו'

מצודת ציון

"מהומה" - ענין שברון כמו והמם גלגל עגלתו (לקמן כח)

"מבוסה" - ענין רמיסה ודריסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס)

"ומבוכה" - ענין בלבול כמו נבוכים הם בארץ (שמות יד)

"מקרקר" - מלשון קיר וכותל ר"ל הורס את הקיר ולתוספת ביאור אמר קיר וכן מסעף פארה (לעיל י)

"ושוע" - ענין צעקה כמו שועתי קולי (יונה ב')