מ"ג ישעיהו יט כב



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונגף יהוה את מצרים נגף ורפוא ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָגַף יְהוָה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָגַ֧ף יְהֹוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא וְשָׁ֙בוּ֙ עַד־יְהֹוָ֔ה וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וימחי יי ית מצרים מחא ויסנון ויתובון לפולחנא דיי ויקבל צלותיהון ויסי יתהון:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונגף" - לשון מכה הוא

"נגוף ורפוא" - ואחר המכה יבריא להם רפואה

"ונעתר להם" - ירצה להם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ושבו" - כאשר יעשו תשובה יתרצה להם ויקבל עתר תפלתם וירפאם

"ונגף" - כאשר יחטאו לו ינגוף אותם אבל לא תתמיד כי מיד אחר הנגיפה ירפאם ר"ל לא יאריך להם עד שתתמלא סאתם וינגפו מבלי תקומה כי לטובתם יפרע מהם מעט מעט 

מצודת ציון

"ונגף" - ענין הכאה כמו ונגפו אשה הרה (שמות כא)

"ונעתר" - הוא ענין רבוי כמו ועתר ענן הקטורת (יחזקאל ח)ור"ל יקבל מרבית תפלתם ויתרצה להם וכן ונעתור להם (דברי הימים א' ה)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונגף", אומר מעתה לא יתנהג ה' עם מצרים כאשר יתנהג עם אומה אחרת מאומות השנואים בעיניו, אשר עת ינגוף אותם הוא דרך נקמה להשחית האום הזה ולבלעו. לא יהיה כן אצל מצרים רק עת ינגף ה' את מצרים, יהיה זה דרך רפואה, שאם יליזו מדרך הישר יגוף אותם כדי שע"י המגפה יתנו אל לבם כי אילו "ושבו אל ה'" בתשובה ונעתר להם וירפא אותם:

ביאור המילות

"נגף ורפוא", לא נמצא רפואה אצל מגפה זולת במקום הזה, כי נגף הוא המכה המביאה המות בהכרח.

"ונעתר", עתר הוא הריצוי ברוב תחנונים ודברים הרבה. וגדרו רבוי תחנונים ודברים, והנפעל מורה שנעתר ונרצה ע"י רוב דבריהם ובקשתם: