מ"ג ירמיהו מט לב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיוּ גְמַלֵּיהֶם לָבַז וַהֲמוֹן מִקְנֵיהֶם לְשָׁלָל וְזֵרִתִים לְכָל רוּחַ קְצוּצֵי פֵאָה וּמִכָּל עֲבָרָיו אָבִיא אֶת אֵידָם נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַהֲמ֤וֹן מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכׇל־ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכׇּל־עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־אֵידָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קצוצי פאה" - מוקצים מקצה אל קצה הרוחות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והמון" - ענין רבוי

"וזריתים" - ענין פזור כמו וזריתי פרש (מלאכי ב')

"קצוצי" - מלשון קצה

"פאה" - צד ועבר

"עבריו" - צדדיו

"אידם" - ענין צער ומקרה רעה 

מצודת דוד

"ומכל עבריו" - מכל צד אביא להם אידם ויהיו מסובבים בו

"וזריתים" - אפזרם לכל עבר בקצות פאת העולם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיו גמליהם לבז" וכו' "וזריתים לכל רוח קצוצי פאה", מפני שהם היו מבני ישמעאל שקצצו ערלתם קורא אותם קצוצי פאה, שכן נקראו לגנאי בכ"מ בואם, ולא קראם מולים כי אינם נמולים כדין במילה ופריעה, "ומכל עבריו" בכל מקום שיהיו "אביא את אידם" ושברם:

ביאור המילות

"גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל". השלל הוא הנשאר הפקר אחרי המלחמה, והבז הוא מה שאנשי החיל בוזזים איש לו (ישעיה ח' א'), הגמלים יבוזו האויבים מן הרוכבים עליהם ורוצים לברוח, ויתר המון המקנה ישארו שלל והפקר בכלל:

"קצוצי פאה". בארתי למעלה (ט' כ"ה):