פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיְתָה חָצוֹר לִמְעוֹן תַּנִּים שְׁמָמָה עַד עוֹלָם לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיְתָ֨ה חָצ֜וֹר לִמְע֥וֹן תַּנִּ֛ים שְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם לֹא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיתה", וחצור עצמה תחרב ותהיה שממה:


ביאור המילות

"לא ישב איש" וכו'. התבאר למעלה (ב' ו'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יגור" - אף דרך עראי

"והיתה חצור" - הוא מקום המושל על כל בני קדר שוכני אהלים

מצודת ציון

"למעון" - ענין מדור כמו ה' מעון אתה היית (תהלים צ)

"תנים" - מין נחש

"יגור" - ענין דירה