מ"ג ירמיהו מח כז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה [נמצא] כי מדי דבריך בו תתנודד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם לוֹא הַשְּׂחֹק הָיָה לְךָ יִשְׂרָאֵל אִם בְּגַנָּבִים נמצאה [נִמְצָא] כִּי מִדֵּי דְבָרֶיךָ בּוֹ תִּתְנוֹדָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֣ם ׀ ל֣וֹא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֤ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים נמצאה נִמְצָ֑א כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֛יךָ בּ֖וֹ תִּתְנוֹדָֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תתנודד" - היית מניד בראשך ומתלוצץ על חרבנו ל"א כי מדי דבריך בו שהיית מתרונן על חרבנו אתה מתנודד לצאת בגולה וכת"י על דאסגיתון עליהון פתגמין בכן תטלטלון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מדי" - מתי כמו מדי דברי בו (לעיל לא)

"תתנודד" - מלשון הנדה והנעה 

מצודת דוד

"ואם לא" - וכי לא היה לך ישראל לשחוק האם היה נמצא בחבורת גנבים לשחוק בו אשר מתי שדברת ממנו היית מניד בראש דרך לעג כאילו היה נמצא בחבורת הגנבים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואם לא השחוק היה לך ישראל", הלא אתה שחקת על ישראל שחזרו מקצתם בהחבא לארצם אחר גלותם, והיית ממשיל עליו שבאו בהחבא לארצם ולבתיהם ונמצאו שם כגנב החותר בתים בחשך, ועז"א "אם בגנבים נמצא, כי מדי דבריך בו תתנודד" על שבא בחזרה לארצו, וכי בא אל בתי אחרים כגנב:

ביאור המילות

"דבריך בו". דיבור שאחריו ב' הוא לגנאי בכ"מ:

"תתנודד". תנוע מחמת שחוק: