מ"ג ירמיהו מח כח


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עִזְבוּ עָרִים וְשִׁכְנוּ בַּסֶּלַע יֹשְׁבֵי מוֹאָב וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בעברי פי פחת" - מקום שהמים כורין תחת גידודי שפת הנחל הגבוהים וכשהנחל מתמעט נמצאת הגומא ריקנית והיונה מקננת באחת מעב' הגומא וכשנחל רבה שוטף את הקן והיא נודדת משם כך שמעתי ויונתן לא תרגם כן והוה כיונא דשבקא פום שובכה ונחתא ושריא בארעית גובא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תקנן" - מלשון קן והוא מדור העופות כמו ודרור קן לה (תהלים פד)

"בעברי" - מלשון עבר וצד

"פחת" - בור וחפירה כמו באחת הפחתים (שמואל ב ז

מצודת דוד

"עזבו ערים" - לכן בגמול זה אתם יושבי מואב עזבו הערים ונוסו משם והסתירו לשכון על הסלע

"והיו כיונה" - ר"ל שמה תהיו בטוחים מן האויב כי לא יוכל לקרב אליכם ותהיו אם כן כיונה העושה לעצמה קן בעברי פי הפחת לבל יוכלו אנשים לקרב אליה מפני הפחת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עזבו ערים ושכנו בסלע", הוא סלע מדברה שהיה חוץ לגבול מואב, "והיו כיונה" אשר "תקנן בעברי פי פחת", ר"ל במקום שיש שני עברים שאם יבא האויב מצד אחד תברח לצד השני, (ולעומת שאמר בישעיה ט"ו שתשלח שליח מסלע מדברה להר ציון שיקבלו אותם בארצם, אמר שעתה שגם א"י חרבה תוכרח לשכון בסלע):

ביאור המילות

"פי פחת". היא חפירה עמוקה: