פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְשִׁלַּחְתִּי לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צועים" - מריקים וכן מהר צועה להפתח (ישעיהו נא) הוא הלוך המעיים בשלשול

"ונבליהם" - חביותיהם של מואבים

"ינפצו" - ישברו כמו איכה נחשבו לנבלי חרש (איכה ד) כל נבל ימלא יין (לעיל יג)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן הנה ימים באים נאום ה' ושלחתי לו צועים וצעהו", היין הסגור בכלי וחתום חותם צר, לפעמים כשיעלה רתיחות ויתחיל להיות תוסס אז יבקיע הכלי שהוא בו ויצא לחוץ, כמ"ש הנה בטני כיין לא יפתח כאובות חדשים יבקע, ורתיחת היין נקרא צועה וזועה, שהוא סועה וסוער בפנימיותו, ועז"א שישלח לו צועים שיסער היין בתוך הכלי, והוא משל אל המרד שיתהוה במדינה עצמה וחרב איש באחיו, שזה היה בבא האויב עליהם, ועי"כ צעהו ויצא היין ויריקו הכלים שהיין בתוכו וישברו הנבלים הבלועים מן היין, ר"ל שיוחרבו הערים ויתרוקנו מן האנשים, ובאר הטעם שיעשה ה' כן, שהוא כדי, "שיבוש מואב מכמוש כאשר בושו בית ישראל מבית אל" ויראו כי אין ממש בע"ז ואין לבטוח בה:

ביאור המילות

"צעים". גדר מלה זו פירשתי בישעיה (סי' נ"א י"ד):

"ינפצו". כמו ונפוץ הכדים, שבירה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכליו יריקו" - ישפכו היין מן כליו וישברו נבלי היין ר"ל האויב יקח עושרם ואותם יהרוג בחרב ולפי שהמשילם ליין אמר לשון הנופל ביין

"ושלחתי וגו'" - אשלח עליו מניעים ומטלטלים ויניעו אותה בגולה

מצודת ציון

"צועים וצעוהו" - ענין טלטול והנעה ממקום למקום וכן את צעה זונה (לעיל ב)

"יריקו" - מלשון ריק

"ונבליהם" - נאדות כמו נבל יין (שמואל א י)

"ינפצו" - ענין שבר ורציצה כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז)